בקצרה
- אצל מי הילד גר, ומתי הוא אצל כל הורה, נקבע לפי טובת הילד. ההורים יכולים להסכים ביניהם, ובית המשפט מאשר. כשאין הסכמה, בית המשפט מחליט, בדרך כלל אחרי תסקיר של עובד סוציאלי.
- סעיף 25 לחוק קובע חזקה: ילדים עד גיל 6 אצל האם, אלא אם יש סיבות מיוחדות. אפשר לסתור אותה, ויש החלטות על זמני שהות שווים גם בגיל הזה.
- אפשר לבקש לשנות את ההחלטה כשהנסיבות משתנות, לפי סעיף 74 לחוק.
בעמוד הזה
אצל מי הילד גר, ומתי הוא אצל כל הורה, נקבע לפי טובת הילד, ולא לפי מה שמגיע לאחד ההורים. כשההורים מסכימים, הם חותמים על הסכם ובית המשפט מאשר אותו. כשהם לא מסכימים, בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני אם הנושא צורף לתביעת גירושין, מחליט אחרי שהוא שומע את שני ההורים ובדרך כלל מקבל תסקיר של עובד סוציאלי. ריכזנו כאן את השאלות שהורים שואלים הכי הרבה.
מה בעצם קובעים בתיק על ילדים?
שלושה דברים: אצל מי הילד גר (בחוק קוראים לזה החזקה: אצל הורה אחד או אצל שניהם), מה הזמנים שלו אצל כל הורה (זמני שהות, שפעם קראו להם הסדרי ראייה), ולפעמים גם איך מקבלים החלטות (אחריות הורית). שני ההורים נשארים אפוטרופסים בכל מקרה. ההבדל בין החזקה לאפוטרופסות, ומי מחליט על מה, מוסבר במאמר החזקה ואפוטרופסות.
מי מחליט: בית המשפט או בית הדין?
שניהם מוסמכים. החזקת ילדים היא נושא שבסמכות מקבילה. אם אחד ההורים הגיש קודם תביעת גירושין לבית הדין הרבני וצירף אליה את עניין הילדים כמו שצריך (זה נקרא כריכה), בית הדין יחליט. אחרת, בית המשפט לענייני משפחה. ההבדלים ביניהם, ולמה כל צד ממהר להגיש, מוסברים בעמוד בית הדין הרבני מול בית המשפט.
חזקת הגיל הרך עדיין קיימת?
כן. סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. זו חזקה, כלומר אפשר לסתור אותה. יש החלטות מהשנים האחרונות שרואות בה שיקול אחד מתוך כמה, ולא כלל שמכריע לבד. אב שהיה מעורב בגידול ילד קטן יכול לבקש זמני שהות שווים, ולפעמים גם שהילד יגור אצלו. ועדת שניט המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך, וההמלצה לא נחקקה.
לילד יש מילה?
יש. רצון הילד הוא שיקול חשוב, והמשקל שלו עולה עם הגיל והבגרות. בדרך כלל שומעים אותו דרך העובד הסוציאלי, ולפעמים בשיחה של השופט עם הילד. ככל שהילד גדל, בית המשפט נוטה לתת לרצון שלו משקל גדול יותר. אין גיל קבוע בחוק. עם זאת, הילד לא "בוחר". כשהרצון שלו נראה כתוצאה של לחץ מצד אחד ההורים, בית המשפט בודק את זה בזהירות. תיק כזה מתואר בתקציר ניכור הורי: הילדים עברו לגור אצל האב.
- עד גיל 6חזקת הגיל הרךאצל האם, אם אין סיבות מיוחדות. אפשר לסתור אותה.
- מעל גיל 6המזונות לפי הכנסות וזמןהחלוקה תלויה בהכנסות ובזמן אצל כל הורה
- ככל שהילד גדליותר משקל לרצון הילדועדיין, הילד לא בוחר
מה זה תסקיר, ואיך מתכוננים אליו?
תסקיר הוא דוח של עובד סוציאלי לסדרי דין, שבית המשפט מבקש. העובד הסוציאלי נפגש עם כל הורה, עם הילדים, מבקר בבתים ומדבר עם הגן או בית הספר. התסקיר לא מחייב את בית המשפט, אבל כשאין ראיה ממשית נגדו, בתי המשפט נוטים לאמץ אותו. בתיקים קשים בית המשפט ממנה גם פסיכולוג לבדיקת מסוגלות הורית.
איך מתכוננים: מגיעים עם עובדות, לא עם האשמות. מי לוקח לגן, מי הולך לרופא, איך נראה שבוע רגיל. הורה שמדבר בכבוד על ההורה השני משדר שהוא יאפשר קשר, וזה אחד הדברים שהעובד הסוציאלי בודק.
מה קורה עד ההחלטה?
תיק כזה לוקח זמן, וילדים לא יכולים לחכות. לכן אפשר לבקש החלטה זמנית על זמני שהות כבר בתחילת ההליך. ההסדר הזמני חשוב, כי לעתים קרובות הוא הופך לבסיס של ההחלטה הסופית. איך עובדים הצווים האלה מוסבר בעמוד סעדים זמניים, ומה קורה עם הילדים בזמן ההליך מפורט במאמר הילדים בזמן ההליך.
ההורה שהילד גר אצלו רוצה לעבור דירה. מותר?
מעבר בתוך אותו אזור הוא בדרך כלל עניין של ההורה. מעבר שמרחיק את הילד מההורה השני, משנה בית ספר או מקשה על זמני השהות דורש הסכמה, או החלטה של בית המשפט. הורה שעובר בלי הסכמה מסתכן בכך שבית המשפט יראה בזה פגיעה בקשר עם ההורה השני, וזה עלול להשפיע על השאלה אצל מי הילד גר.
ומה עם מעבר לחו״ל?
הוצאה של ילד מהארץ בלי הסכמת ההורה השני או בלי החלטה של בית המשפט עלולה להיחשב חטיפה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א-1991. אם המדינה שאליה הילד נלקח חתומה על האמנה, בית המשפט שם יכול להורות להחזיר אותו. כשיש חשש ממשי שהורה ייקח את הילד לחו״ל, אפשר לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כסעד זמני.
אפשר לשנות את ההסדר אחרי שנקבע?
כן. סעיף 74 לחוק מאפשר לבית המשפט לשנות החלטה כשהנסיבות השתנו או כשהתגלו עובדות חדשות. דוגמאות: ההורה שהילד גר אצלו עבר רחוק, ילד גדל ורוצה אחרת, הורה מונע באופן קבוע את הקשר עם ההורה השני. בקשה לשינוי צריכה להראות שינוי אמיתי ולא רק אי־שביעות רצון מההחלטה. כשההורה השני לא מקיים את הזמנים, יש כלים נוספים, שמפורטים בעמוד הפרת זמני שהות.
זמני השהות משפיעים על המזונות?
כן, מאז בע״מ 919/15. כשהילדים מעל גיל 6, החלוקה של המזונות בין ההורים תלויה בהכנסות של שניהם ובזמן שהילדים נמצאים אצל כל אחד. לכן שינוי בזמני השהות יכול לשנות גם את המזונות. הפירוט במאמר מזונות ילדים אחרי בע״מ 919/15.
מאיפה מתחילים?
עוד מדריכים על ילדים בפרידה נמצאים בעמוד ילדים, אחריות הורית ומזונות. בדרך כלל מתחילים בבקשה ליישוב סכסוך ובפגישות ביחידת הסיוע, ולפעמים מגיעים להסכמה כבר שם. כדאי לבוא עם תמונה ברורה של השגרה של הילדים ועם הצעה מעשית. עו״ד קרני שלו מלווה הורים בתיקי אחריות הורית וזמני שהות, ואפשר לקבוע פגישה כבר בשלב שבו רק חושבים על פרידה.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח תיק על הילדים?
זה תלוי בעומס בבית המשפט ובשאלה אם צריך תסקיר או חוות דעת פסיכולוגית. תיק שמסתיים בהסכם ביחידת הסיוע יכול להיגמר בתוך חודשים. תיק עם בדיקת מסוגלות הורית נמשך לעתים קרובות יותר משנה.
בגידה של אחד ההורים משפיעה על זמני השהות?
בדרך כלל לא. בית המשפט בודק מה טוב לילד, לא מי אשם בפירוק הנישואין. בגידה יכולה להשפיע רק אם היא נוגעת ישירות לטיפול בילד.
אפשר לנהל תיק על הילדים בלי עורך דין?
אפשר להגיש לבד, וגם להגיע להסכמה ביחידת הסיוע. אבל בתיק שבו יש מחלוקת, ההכנה לפגישות עם העובד הסוציאלי והניסוח של ההסכם משפיעים על התוצאה לאורך שנים.
המידע במאמר הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.