הפרת זמני שהות
כשהורה מפר את הסדרי השהות, אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. זה קורה כשהורה לא מגיע לפגישות, או כשהוא מונע מההורה השני לראות את הילד. בית המשפט יכול לעדכן את ההסדר, לבקש תסקיר (דוח של עובד סוציאלי), להטיל סנקציה כספית ובמקרים חריגים לשנות את מקום המגורים של הילד. הצעד הראשון הוא כמעט תמיד תיעוד מסודר.
| מתי | מה נקבע | מה קרה בפועל |
|---|---|---|
| יום ג׳, 16:00 | איסוף מהגן | הגיע בזמן |
| שישי, 12:00 | סוף שבוע אצל ההורה השני | לא הגיע. חיכינו 40 דקות |
| יום ג׳, 16:00 | איסוף מהגן | בוטל בהודעה. ההודעה נשמרה |
של מי הזכות לקשר
מפגשים קבועים עם שני ההורים הם אחד הדברים החשובים לילד אחרי גירושין. הם עוזרים לו להסתגל ולהתפתח כרגיל. הילד צריך קשר יציב ועקבי עם שני הוריו.
הסכמי גירושין רבים כתובים כאילו ההורה ״רשאי״ לראות את ילדיו בזמנים מסוימים. אבל להורה אין זכות על הילד. יש לו אחריות כלפיו. בית המשפט העליון אמר את זה בבירור: זכות הקשר היא קודם כל זכותו של הילד, וחובתו של ההורה לממש אותה.
הסדרי השהות נקבעים יחד עם השאלה אצל מי הילד גר, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. הם נקבעים בהסכם בין ההורים או בהחלטה של בית המשפט, לפעמים אחרי המלצה של עובד סוציאלי. הפרה יכולה לבוא מכל אחד מההורים, וגם מהילד עצמו, כשהוא מסרב לקשר. עוד על הבסיס בעמוד אחריות הורית וזמני שהות.
מה קורה אצלכם?
בחרו את המצב הקרוב ביותר לשלכם, ותראו אילו צעדים מתאימים לו, מהקל אל הכבד. זו המחשה כללית: הצעד הנכון נקבע לפי הנסיבות ולפי ההסדר שנקבע אצלכם.
תיעוד מסודר
יומן של כל מפגש שלא התקיים או התקיים אחרת: תאריך, שעה, מה נאמר. הודעות כתובות עדיפות על שיחות.
פנייה כתובה והידברות
הודעה עניינית שמזכירה את ההסדר ומציעה פתרון. לפעמים מתאם הורי (איש מקצוע שעוזר להורים לקיים את ההסדר) או גישור פותרים את מה שמכתב לא פותר.
יחידת הסיוע וטיפול
הדרכה הורית, טיפול משפחתי או הפניה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, בעיקר כשהילד עצמו מתנגד.
בקשה לבית המשפט
בקשה לעדכן או לאכוף את ההסדר. בית המשפט יכול לבקש תסקיר, כלומר דוח של עובד סוציאלי לסדרי דין, ולקבוע הסדר מפורט יותר. לפעמים המפגשים עוברים למרכז קשר, מקום שבו הורה וילד נפגשים בפיקוח.
סנקציה כספית או שינוי במזונות
קנס על כל הפרה, דמי טיפול (תשלום להורה שטיפל בילד לבד), או עדכון של המזונות כשההסדר בפועל השתנה.
שינוי מקום המגורים של הילד או תביעה נזיקית
במקרים חריגים בלבד, כשההפרה נמשכת ופוגעת בילד: העברת הילד לבית ההורה השני, או תביעת נזיקין (תביעת פיצויים).
ההורה השני לא מגיע: מתחילים בתיעוד ובפנייה כתובה. אם זה נמשך, אפשר לבקש מבית המשפט לעדכן את ההסדר ואת המזונות.
הכלים של בית המשפט
אין בישראל חוק שעוסק בזה ישירות. גם חוק ההוצאה לפועל לא מאפשר לאכוף זמני שהות, אפילו כשבית המשפט לענייני משפחה אישר אותם. לכן בתי המשפט פיתחו כלים משלהם.
| הכלי | מה הוא עושה | דוגמה מהפסיקה |
|---|---|---|
| בקשה לפי דיני ביזיון | ביזיון הוא אי־ציות להחלטה של בית המשפט. בית המשפט יכול להטיל על ההורה המפר קנס, ובמקרים קיצוניים מאסר, כדי שיקיים את ההחלטה. | בתל אביב חויבה אם בקנס על כל ביקור שמנעה (בש״א (ת״א) 11610/02). |
| קנס לטובת הילדים | קנס ששני ההורים מסכימים עליו מראש, על כל מפגש שלא התקיים, בלי קשר למי שהפר. הכסף מופקד בתוכנית חיסכון לילדים. | בית המשפט לענייני משפחה באילת, לפי הצעת פקידת הסעד ובהסכמת ההורים. |
| דמי טיפול ומזונות | כשההורה שהילד לא גר אצלו לא מגיע, ההורה השני מטפל בילד לבד. אפשר לבקש דמי טיפול, או להגדיל את המזונות כי הנסיבות השתנו. | בית המשפט ברמת גן חייב הורה בדמי טיפול כי לא קיים את הסדרי השהות. |
| שינוי מקום המגורים של הילד | במצבים חריגים, כשההורה שהילד גר אצלו מונע קשר באופן עקבי, הילד עשוי לעבור לגור אצל ההורה השני. | בית המשפט בירושלים (תמ״ש 6351/04): הורה שהילד גר אצלו ואינו מבטיח את הקשר עם ההורה השני, אינו ראוי להישאר ההורה שהילד גר אצלו. |
| תביעת נזיקין | במקרים חריגים של הזנחה או ניכור (הרחקת הילד מההורה השני). הבסיס: חובות ההורים בסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות, ופקודת הנזיקין. | ע״א 2034/98 אמין נ׳ אמין: ילדים תבעו את אביהם על נזק נפשי בגלל הזנחה. |
לא כל כלי מתאים לכל משפחה. קנס או מאסר לא תמיד טובים לילד, ולכן בתי המשפט מעדיפים קודם כלים שמחזירים את הקשר. כשיש צורך בהחלטה מהירה, אפשר לבקש סעד זמני, כלומר החלטת ביניים עד סוף ההליך.
איך מתעדים הפרה
- יומן קבוע. כל מפגש: מה נקבע, מה קרה בפועל, כמה זמן חיכיתם.
- בכתב, לא בטלפון. הודעות ומיילים שומרים על התאריכים ועל הנוסח.
- בלי הקלטות סתר של הילד. הן עלולות לפגוע בו ובתיק. לפני שאוספים ראיות, כדאי לקרוא על ראיות והגנת הפרטיות.
- בלי לערב את הילד. לא לשאול אותו שאלות כדי ״להוכיח״, ולא לדבר בפניו על ההורה השני.
שאלות נפוצות על הפרת הסדרים
מה שהורים שואלים כשהמפגשים מפסיקים להתקיים.
מה עושים כשההורה השני לא מביא את הילד למפגשים?
מתחילים בתיעוד מסודר ובפנייה כתובה שמזכירה את ההסדר. אם ההפרה נמשכת, מגישים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, שיכול לבקש תסקיר של עובד סוציאלי, לקבוע הסדר מפורט, להטיל סנקציה כספית, ובמקרים חריגים לשנות את מקום המגורים של הילד.
אפשר לאכוף זמני שהות בהוצאה לפועל?
לא. ההוצאה לפועל לא אוכפת זמני שהות, גם כשבית המשפט אישר אותם. את ההסדר אוכפים בבית המשפט לענייני משפחה, למשל בבקשה לפי דיני הביזיון (אי־ציות להחלטה של בית המשפט) או בבקשה לעדכן את ההסדר.
מה אם ההורה שלא גר עם הילד פשוט לא מגיע?
גם זו הפרה, והיא פוגעת קודם כל בילד. במקרים כאלה בתי משפט חייבו את ההורה בדמי טיפול, או הגדילו את המזונות כי הנסיבות השתנו. הסיבה: ההורה השני טיפל בילד לבד.
הילד מסרב ללכת להורה השני. מה עושים?
לא כופים על ילד בכוח. במקרים כאלה בתי המשפט נעזרים בתסקיר של עובד סוציאלי, בהדרכה הורית, בטיפול או במרכז קשר (מפגשים בפיקוח). כשיש חשש שהורה משפיע על הילד לסרב, בית המשפט בודק את זה בזהירות.
ההפרה יכולה לשנות את מקום המגורים של הילד?
במקרים חריגים, כן. כשההורה שהילד גר אצלו מונע את הקשר שוב ושוב, בתי משפט ובתי דין רבניים העבירו את הילד לגור אצל ההורה השני. זה צעד אחרון, אחרי שכלים אחרים לא עזרו.
מדריכים על קשר עם הילדים
כל המדריכים על ילדים ומזונותהמידע בעמוד הוא מידע כללי, ולא ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי הנסיבות שלו.