ירושות, צוואות ונוטריון
צוואה היא המסמך שבו אדם קובע מה ייעשה ברכושו אחרי מותו. חוק הירושה מכיר בארבעה סוגי צוואות, ולכל אחד כללים מחמירים לאופן הכתיבה והחתימה: תאריך, חתימה, עדים. טעות קטנה עלולה להוביל לסכסוך בין היורשים, ולכן כדאי לערוך אותה נכון מההתחלה.
ארבעה סוגים
הסוג הנפוץ, וזה שעורכים במשרד. המצווה (מי שעורך את הצוואה) חותם מול שני עדים, אחרי שאמר להם שזו הצוואה שלו.
כל הצוואה כתובה בכתב ידו של המצווה. פשוטה לעריכה, אבל קל לטעות בה, וקל לטעון נגדה.
המצווה אומר את הצוואה בעל פה, או מגיש אותה בכתב, לשופט, לרשם לענייני ירושה או לדיין.
רק ל״שכיב מרע״, אדם שחושב שהוא עומד למות, או במצב דומה. זו צוואה לשעת חירום, לא תחליף לצוואה רגילה.
מה פוסל צוואה
סעיף 25 לחוק הירושה מאפשר לבית המשפט לאשר צוואה גם כשיש בה פגם טכני, אם אין לו ספק שהיא אמיתית. אבל מי שמבקש לאשר אותה צריך להוכיח את זה, ובינתיים אי אפשר לחלק את העיזבון, הרכוש שהשאיר המנוח.
כשאין חתימה בכל עמוד, זה לבד לא פוסל את הצוואה. אבל יחד עם נסיבות אחרות זה עלול לעורר ספק. בע״א 297/88 נפסלה צוואה שנחתמה רק בסופה והוגשה בצילום. החלפת דף יכולה לשנות צוואה מהקצה לקצה.
תיקון שנוסף אחרי החתימה, בלי חתימה לידו, מעורר ספק אם אפשר לסמוך על הצוואה (ע״א 4620/91).
בתי המשפט התלבטו אם אפשר לתקן פגם כזה. היום זה אפשרי בתנאים מסוימים (ע״א 6498/96), אבל זה דיון בבית משפט שאפשר לחסוך.
החתימה לבד לא מחליפה את ההצהרה בפני העדים שזו הצוואה. בלי ההצהרה צריך לבקש מבית המשפט לאשר את הצוואה למרות הפגם, לפי סעיף 25.
במשרד
מה יש, למי רוצים להוריש, ומה חשוב לכם להבטיח: בן זוג, ילדים, ילד עם צרכים מיוחדים.
טיוטה שעוברים עליה יחד, כולל מנגנונים למקרה שיורש נפטר לפניכם.
מול שני עדים שלא יורשים, בכל עמוד, עם תאריך.
אפשר להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה, כך שלא תאבד ולא תיעלם.
לבני זוג
בני זוג, נשואים או ידועים בציבור, יכולים לערוך שתי צוואות שכל אחת נשענת על השנייה (סעיף 8א לחוק הירושה). העיקר כאן הוא ההגבלות על ביטול הצוואה אחרי שאחד מהם נפטר, ולכן מנסחים אותן בזהירות. הפירוט במאמר צוואה הדדית בין בני זוג. בני זוג שחתמו על הסכם ממון מתאימים את הצוואה אליו, ואימות מסמכים לחו״ל נעשה בשירותי הנוטריון במשרד.
עדים ועורכים
סעיף בצוואה שנותן משהו לעד, למי שערך את הצוואה או לבן הזוג שלהם, בטל (סעיף 35). לכן העדים צריכים להיות אנשים שלא יורשים, ולא בני משפחה של היורשים.
אחרי הפטירה
כדי לחלק את העיזבון לפי צוואה, היורשים מבקשים מהרשם לענייני ירושה ״צו קיום צוואה״, שמאשר שהצוואה תקפה. מי שמתנגד יכול להגיש התנגדות לצוואה. כשאין צוואה, מבקשים צו ירושה: ראו ירושות, ועל ההבדל בין השניים צו ירושה או צו קיום צוואה.
שאלה על צוואה קיימת? כתבו למשרד. עוד מדריך: טעויות נפוצות בצוואות.
כן, בכל זמן: בצוואה חדשה או בביטול של הקודמת. הצוואה האחרונה היא הקובעת. בצוואה הדדית יש מגבלות על ביטול, ולכן שם כדאי לבדוק לפני כל שינוי.
העיזבון מתחלק לפי סדר הירושה שבחוק: בן הזוג, הילדים, ההורים וכן הלאה. במחשבון שבעמוד ירושות אפשר לראות איך זה עובד.
כן, אם כולה בכתב ידו של המצווה, עם תאריך וחתימה. אבל היא חשופה יותר לטענות על זיוף, על השפעה לא הוגנת או על כך שהמצווה לא הבין מה הוא עושה, ולכן צוואה בעדים מוגנת יותר.
בדרך כלל לא. כספי קופות גמל וביטוחי מנהלים עוברים למוטבים הרשומים בקופה, ולא לפי הצוואה. כדאי לבדוק ולעדכן את המוטבים יחד עם עריכת הצוואה, או לציין במפורש בצוואה מה רוצים.
כן. בישראל יש ״חופש ציווי״: כל אדם רשאי לחלק את הרכוש שלו כמו שהוא רוצה. עם זאת, בן הזוג והילדים הקטינים, שהמנוח היה צריך לפרנס, יכולים לתבוע מהעיזבון מזונות (דמי מחיה). וצוואה כזו חשופה יותר להתנגדות. לכן מנסחים אותה בזהירות ומתעדים את הרצון.
לסדר מראש
פגישה אחת לשיחה, טיוטה לעבור עליה, ומעמד חתימה מסודר עם עדים. אפשר לערוך צוואה אישית או צוואות הדדיות לבני זוג.
המידע בעמוד הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.