בקצרה
- בע״מ 919/15 (בית המשפט העליון, 2017) קבע שמגיל 6 עד 15 שני ההורים חייבים במזונות הילדים באופן שווה, והחלוקה ביניהם נעשית לפי היכולת הכלכלית של כל אחד ולפי חלוקת זמני השהות.
- בגילים 15 עד 18 החיוב היה מבוסס עוד קודם על דין צדקה, חובה שתלויה ביכולת הכלכלית של כל הורה, והפסיקה מחילה עליו את אותם עקרונות.
- מתחת לגיל 6 ההלכה לא שונתה במפורש: האב חייב בצרכים ההכרחיים של הילד.
- הלכה חדשה לבדה אינה סיבה אוטומטית לפתוח פסק דין קיים. צריך שינוי נסיבות.
בעמוד הזה
בע״מ 919/15, פסק דין של בית המשפט העליון מיולי 2017, שינה את הדרך שבה מחשבים מזונות ילדים להורים יהודים. מגיל 6 עד 15 החיוב כבר לא מוטל רק על האב: שני ההורים חייבים בו באופן שווה, וחלוקת התשלום ביניהם נקבעת לפי היכולת הכלכלית של כל אחד ולפי הזמן שהילדים שוהים אצלו. בגילים אחרים הכללים שונים, ולכן הגיל של כל ילד חשוב.
מה היה לפני 919/15
מזונות ילדים להורים יהודים נקבעים לפי הדין האישי, כלומר הדין הדתי שחל עליהם, ואצל יהודים זה הדין העברי. זה קבוע בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי״ט-1959. לפי הדין העברי האב חייב לבדו בצרכים ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15, בלי קשר להכנסה של האם.
התוצאה הייתה שגם כשהילדים היו אצל שני ההורים באותה מידה, וגם כשהאם הרוויחה יותר, האב שילם מזונות מלאים. כך למשל בפסק הדין מ-2011 על מזונות של ילד שההורים חולקים את הזמן איתו. היום התמונה שונה.
מה קבע בית המשפט העליון
בפועל, בית המשפט בודק קודם כמה הילד צריך, ואחר כך מחלק את הסכום בין ההורים. הורה שמרוויח פי שניים מההורה השני יישא בחלק גדול יותר. הורה שהילדים נמצאים אצלו רוב הזמן כבר מוציא עליהם ישירות, וזה נלקח בחשבון.
איך זה עובד לפי גיל
מזונות ילדים להורים יהודים לפי גיל, אחרי בע״מ 919/15
| גיל | על מי החיוב | איך מחלקים |
|---|---|---|
| 0 עד 6 | האב, בצרכים ההכרחיים | לפי הדין העברי. מעבר לצרכים ההכרחיים: מדין צדקה, לפי יכולת שני ההורים |
| 6 עד 15 | שני ההורים באופן שווה | לפי הכנסות, זמני שהות וצורכי הילד |
| 15 עד 18 | שני ההורים, מדין צדקה | אותם עקרונות כמו בגילים 6 עד 15 |
| שירות צבאי או לאומי חובה | ההורים, בסכום מופחת | נהוג לפסוק חלק מהסכום המלא |
מתחת לגיל 6. פסק הדין לא שינה במפורש את החיוב בגיל הזה. האב חייב בצרכים ההכרחיים של הילד, גם כשזמני השהות שווים. בתי המשפט לענייני משפחה לא מסכימים ביניהם אם להחיל את העקרונות החדשים גם כאן, ובאיזו מידה.
בתקופת השירות. החובה מסתיימת בגיל 18 או בסיום כיתה י״ב. בזמן שירות צבאי או לאומי חובה נהוג לפסוק שליש מהסכום שנפסק לפני כן, אלא אם נקבע אחרת בהסכם.
- 0 עד 6האבבצרכים ההכרחיים, גם בזמני שהות שווים
- 6 עד 15שני ההורים, באופן שווהלפי הכנסות, זמני שהות וצורכי הילד
- 15 עד 18שני ההוריםמדין צדקה
- שירות חובהסכום מופחתנהוג חלק מהסכום
מה נכנס לחישוב
החישוב מתחיל בצרכים של הילד, ולא בהכנסות של ההורים. בית המשפט בודק שלושה סוגי הוצאות:
- צרכים שוטפים. מזון, ביגוד, הנעלה, היגיינה ובילוי. אצל ילדים קטנים זה הבסיס.
- מדור (דיור). חלק הילדים בהוצאות הדיור (שכר דירה או משכנתה) ובאחזקת הבית. בפסיקה נהוג שיעור של כ-30% לילד אחד, 40% לשני ילדים ו-50% לשלושה.
- הוצאות חריגות. חינוך, חוגים והוצאות רפואיות שלא מכוסות בסל הבריאות. בדרך כלל מחולקות בין ההורים לפי אותו יחס.
בצד ההכנסות בודקים את כל המקורות של כל הורה: שכר, הכנסה מעסק, שכר דירה, וגם כמה יכול להרוויח מי שבחר לעבוד פחות (פוטנציאל השתכרות). אחרי שהמספרים ידועים, בודקים את זמני השהות: ככל שהם קרובים לשוויון, החלוקה מתקרבת ליחס ההכנסות.
מזונות בזמני שהות שווים
כאן השינוי הכי מורגש. לפני 2017, החזקה משותפת עם חלוקת זמן שווה לא פטרה את האב מתשלום. היום, כשהזמן מתחלק באופן שווה וההכנסות דומות, ייתכן שאיש מההורים לא ישלם לשני, וכל אחד יישא בהוצאות כשהילדים אצלו. כשיש פער גדול בהכנסות, ההורה שמרוויח יותר משלם הפרש.
לכן לחלוקת זמני השהות יש השפעה כלכלית ישירה. איך בית המשפט מחליט על חלוקת הזמן מוסבר במאמר החזקה משותפת וזמני שהות. בני זוג שמסכימים על הכול יכולים לקבוע את החלוקה בעצמם בהסכם גירושין או בהסכם הורות משותפת, ובית המשפט יבדוק שההסכם מתאים לטובת הילדים.
מה עם פסקי דין קיימים
מי שיש לו פסק דין מלפני 2017 לא מקבל עדכון אוטומטי. בתי המשפט קבעו שהלכה חדשה לבדה היא לא סיבה לפתוח מחדש פסק דין מזונות, וצריך להראות שינוי נסיבות מהותי: שינוי בזמני השהות, בהכנסות או בצרכים של הילדים.
ילד שנולד מחוץ לנישואין זכאי למזונות באותה מידה. כשהאבהות שנויה במחלוקת, היא נקבעת קודם, כפי שמוסבר במאמר אבהות: תביעה, בדיקה גנטית וזכויות.
איפה מגישים
תביעת מזונות ילדים מוגשת לרוב לבית המשפט לענייני משפחה, כי הילד הוא הצד בתביעה. גם אם אחד ההורים צירף את המזונות בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני, כלומר צירף אותם לתביעה שם, בתי המשפט מאפשרים לרוב לתבוע אותם בשם הילד בבית המשפט. מה עושים כשהצד השני הגיש ראשון מוסבר במאמר הוקדמת בתביעת גירושין.
עו״ד קרני שלו מלווה הורים בתביעות מזונות בבית המשפט לענייני משפחה בבני ברק ובגוש דן. אם אתם לפני הגשה, או שקיבלתם תביעה, אפשר לקבוע פגישה ולהביא את תלושי השכר ואת פירוט ההוצאות של הילדים.
שאלות נפוצות
מה קבע בע״מ 919/15 במילים פשוטות?
שבגילי 6 עד 15 מזונות הילדים אינם חובה של האב בלבד. שני ההורים נושאים בהם, וכל אחד משלם לפי ההכנסות שלו מכל המקורות ולפי הזמן שהילדים נמצאים אצלו. פירוט על התביעה עצמה יש בעמוד מזונות ילדים.
בזמני שהות שווים עדיין משלמים מזונות?
לפעמים כן. כשזמני השהות שווים וגם ההכנסות דומות, ייתכן שאיש מההורים לא ישלם לשני דמי מזונות, וכל אחד יישא בהוצאות כשהילדים אצלו. כשיש פער גדול בהכנסות, ההורה שמרוויח יותר משלם בדרך כלל להורה השני.
עד איזה גיל משלמים מזונות ילדים?
עד גיל 18, או עד סוף כיתה י״ב אם מאוחר יותר. בתקופת שירות צבאי או שירות לאומי חובה נהוג לפסוק חלק מהסכום. אחרי השירות החובה מסתיימת, אלא אם נקבע אחרת בהסכם או בפסק הדין.
אפשר לבקש הפחתה רק בגלל ההלכה החדשה?
בדרך כלל לא. הפסיקה דורשת שינוי נסיבות מהותי מאז פסק הדין. הסבר מלא יש במאמר הגדלה או הפחתה של מזונות ילדים.
המידע במאמר הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.