פירוק שיתוף בדירה

עקרונית כן: כל שותף זכאי לדרוש פירוק שיתוף. אבל בדירת המגורים של בני זוג בית המשפט שוקל את צורכי המשפחה, ויכול לעכב את המכירה עד שלילדים הקטינים ולהורה שהם גרים אצלו יש מקום מתאים לגור בו.

כן, אם הוא קונה את חלקו של השני. זה אחד הפתרונות הנפוצים, ואפשר לסכם אותו כבר כשבית המשפט נותן לבני הזוג זמן למכור בעצמם, או בתוך הסכם גירושין.

כונסי נכסים שבית המשפט ממנה, לרוב עורכי הדין של שני הצדדים. הם פועלים בשם בית המשפט: מזמינים שמאי, מפרסמים, מקבלים הצעות בכתב, עורכים התמחרות (המציעים מתחרים על המחיר) וחותמים על הסכם המכר באישור בית המשפט.

מחזירים אותה לבנק מכספי המכירה, יחד עם ההוצאות. מה שנשאר מתחלק בין בני הזוג לפי החלק של כל אחד בדירה, ולפי ההחלטה על חלוקת הרכוש.

תלוי בעיקר בשיתוף הפעולה. כשבני הזוג מסכימים למכור, או שאחד יקנה את החלק של השני, זה יכול להסתיים מהר יחסית. כשיש מחלוקת על עצם הפירוק, על מגורי הילדים או על צו מדור, ההליך ארוך יותר, וגם שלב המכירה דרך כונסי נכסים לוקח זמן.

כן. גם ידועים בציבור (זוג שחי יחד בלי נישואין) שהדירה רשומה על שם שניהם: כל אחד רשאי לדרוש פירוק, והתביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. את החלק של כל אחד בדירה קובעים לפי הראיות על מה שבני הזוג התכוונו. עוד בעמוד ידועים בציבור.