ניכור הורי: הילדים עברו לגור אצל האב אחרי הסתה של האם

אב ואם נפרדו, ונקבע ששני ילדיהם הקטנים יגורו אצל האם. כמה שנים אחר כך, בית המשפט לענייני משפחה הורה להעביר את החזקת הילדים לאב, אחרי שמצא שהאם גרמה לניכור הורי חמור. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעור של האם ואישר את ההעברה, אבל קבע שהיא תיעשה בהדרגה ובליווי טיפולי.

הרקע

בתיק הראשון בין ההורים נקבעה החזקת הילדים אצל האם, לפי חוות דעת של מכון שבדק את שני ההורים. חוות הדעת קבעה שהאם תיטיב יותר עם הצרכים היומיומיים של הילדים, אבל הדגישה את התנאי: האם צריכה לאפשר קשר פתוח, קבוע ויציב עם האב.

זמן קצר אחר כך האם עברה עם הילדים, בלי להודיע מראש, לישוב רחוק בצפון. הקשר עם האב נפגע, בית המשפט נדרש לעשרות בקשות, והילדים התחילו לסרב לפגוש את אביהם. בתסקירים תואר נתק של כשנה וחצי, ותואר שהאם לא שיתפה פעולה עם שירותי הרווחה ולא אפשרה לבדוק את הילדים. בית המשפט לענייני משפחה קבע שהאם היא "הורה מנכר" והורה להעביר את הילדים לאב מיד.

מה נפסק

השופט שאול שוחט, שכתב את פסק הדין, הסביר קודם את המושג. ניכור הורי הוא מצב שבו ילדים בסכסוך בין הורים דוחים את אחד ההורים בלי סיבה מוצדקת. הוא הזכיר שהתיאוריה המקורית ספגה ביקורת מקצועית, אבל קבע שאי אפשר להתעלם מהתופעה עצמה, שבית המשפט העליון כבר הכיר בה (רע״א 3009/02).

לפי פסק הדין, הבדיקה נעשית בשלבים:

1. האם יש סימנים לניכור: סירוב של הילדים להיות בקשר עם הורה.
2. האם יש לסירוב הצדקה, כמו התעללות או הזנחה של ההורה המנוכר. אם יש, זה לא ניכור.
3. אם אין הצדקה, מה דרגת הניכור, ואיזה טיפול מתאים לה. בכל השלבים בית המשפט נעזר באנשי מקצוע, ובודק את המסקנות שלהם.

במקרה הזה בית המשפט מצא ניכור בדרגה חמורה: סירוב קשר בלי הצדקה, שנבנה לאורך שנים, חוסר שיתוף פעולה עם הרווחה, וניסיון למחוק את האב מחיי הילדים. השופט הוסיף שהעובדה שהילדים מתפקדים יפה בבית הספר, ושהאם אוהבת ומסורה, לא מכריעה. גם בית המשפט העליון דחה טענה דומה בתיק אחר. האב, לעומת זאת, שיתף פעולה עם כל טיפול שהוצע, ונמצא שאינו מסוכן לילדים.

עם זאת, בית המשפט שינה את הביצוע. במקום העברה מיידית, נקבע מועד בתחילת החופש הגדול, כדי לתת לילדים זמן להסתגל לפני שנת הלימודים. עד אז שירותי הרווחה בשני מקומות המגורים התבקשו לבנות תוכנית טיפול להורים ולילדים. סגן הנשיאה יצחק ענבר כתב שהוצאת הילדים מהאם רחוקה מלהיות פתרון אידיאלי, אבל במצב כזה היא הרע במיעוטו.

מה זה אומר בשבילכם

פסק הדין ניתן ב-2015. מאז נמשך הוויכוח המקצועי על המונח "ניכור הורי", ובבתי המשפט משתמשים יותר במונחים כמו "סרבנות קשר", ובודקים כל מקרה לגופו. העיקרון שהתיק הזה מבטא, שהורה צריך לאפשר קשר עם ההורה השני, עדיין עומד במרכז ההחלטות על זמני שהות.

אם אתם ההורה שהקשר איתו נפגע, תיעוד מסודר ושיתוף פעולה מלא עם שירותי הרווחה חשובים כמעט כמו הטענות עצמן. בתיק הזה, ההבדל בהתנהגות של שני ההורים מול אנשי המקצוע הכריע. הכלים שעומדים לרשותכם מתוארים בעמוד הפרת זמני שהות.

אם הילדים גרים אצלכם, פסק הדין מזכיר שזה בא עם חובה לאפשר קשר. מעבר דירה פתאומי או התנגדות קבועה לזמני השהות יכולים להפוך את התמונה. שאלות נפוצות על זמני שהות ועל שינוי שלהם מרוכזות במאמר ילדים בגירושין: שאלות ותשובות, והחובות של שני ההורים מוסברות במאמר חובות ההורים כלפי ילדיהם.

ומה לא להסיק: לא כל סירוב של ילד הוא ניכור, ולא כל ניכור מוביל להעברת הילדים להורה השני. בתי המשפט מעדיפים קודם טיפול והדרכה. עוד תקצירים נמצאים בעמוד פסקי הדין, והמידע על אחריות הורית וזמני שהות מרוכז בעמוד התחום.

התקציר אינו מחליף את פסק הדין עצמו. המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.