חיפוש באתר

חיפושים נפוצים

אפוטרופסות זמנית וקבועה מינוי אפוטרופוס לבגיר לפי הדין הישראלי

להלן סקירה של אפוטרופסות זמנית וקבועה לפי הדין הישראלי, בדגש על מינוי אפוטרופוס לבגיר. לגבי קטינים חלים גם הסדרים מיוחדים, המפורטים בסוף.

חדר העבודה במשרד: שולחן לבן, כיסאות ווילונות שקופים

מהי אפוטרופסות ומתי ניתן למנות אפוטרופוס?

אפוטרופסות היא הסדר שבו בית המשפט ממנה אדם או גוף לטפל בעניינים מסוימים של אדם שאינו יכול לדאוג להם בעצמו. המינוי יכול לחול על עניינים רפואיים, אישיים, רכושיים או עניין מוגדר בלבד. מינוי אפוטרופוס אינו זהה להכרזה על אדם כפסול דין, ואינו שולל כשלעצמו את כשרותו המשפטית. ההסדר העיקרי קבוע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

לכן, גיל מבוגר, אבחנה רפואית או מוגבלות אינם לבדם עילה מספקת למינוי. יש לבסס צורך ממשי במינוי בתחומים המבוקשים ולבחון חלופות, כגון ייפוי כוח מתמשך או קבלת החלטות נתמכת לפי סעיף 67ב.

התנאים למינוי לבגיר

סעיף 33(א)(4) מאפשר מינוי לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או חלקם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו.

אם האדם מסוגל לקבל החלטות אך מתקשה בביצוען, מינוי אפוטרופוס מחייב נסיבות מיוחדות ובחינת האפשרות לסייע לו ללא אפוטרופסות; במקרה כזה אין להסמיך את האפוטרופוס לקבל החלטה בשמו בניגוד לרצונו.

סעיף 33א מחייב את בית המשפט לבחון, בין היתר:

  1. האם ללא מינוי עלולים להיפגע זכויותיו, צרכיו או האינטרסים של האדם.
  2. האם הופקד ייפוי כוח מתמשך בעניינים שלגביהם מבוקש המינוי.
  3. האם ניתן להשיג את מטרת ההגנה בדרך פחות מגבילה, לרבות מינוי תומך בקבלת החלטות.
  4. מהם העניינים המצומצמים שיש למסור לאפוטרופוס ומהי תקופת המינוי הנחוצה.

אפוטרופוס זמני

מינוי זמני מתאים לצורך מוגבל בזמן, למצב שעשוי להשתנות או להסדרת הגנה עד להשלמת בירור הבקשה. הבסיס המשפטי הוא סעיפים 33 ו-33א, ובמקרים המתאימים גם סעיף 68, המסמיך את בית המשפט לנקוט אמצעי שמירה, ובהם מינוי אפוטרופוס זמני.

אפשר לבקש, למשל:

  • מינוי לתקופה מוגדרת עקב חוסר יכולת זמני לנהל עניינים.

  • מינוי לצורך החלטה רפואית מסוימת.

  • מינוי מוגבל להגנה על רכוש בזמן בירור ההליך.

זמני אינו בהכרח דחוף: מינוי זמני מתייחס למשך המינוי; דחיפות מתייחסת לצורך בהחלטה מהירה. בבקשה יש להסביר בנפרד את משך המינוי הנדרש ואת הנזק שעלול להיגרם מהמתנה, אם קיימת דחיפות.

מינוי לצורך טיפול רפואי דחוף

הרשות השופטת מפרסמת מסלול ייעודי לבקשה למינוי אפוטרופוס לצורך התערבות רפואית דחופה. כאשר מבוקשת גם הוראה על ביצוע ניתוח או אמצעי רפואי אחר, סעיף 68(ב) מחייב חוות דעת רפואית ובחינת רצון האדם, נחיצות הטיפול, דחיפותו, הסיכונים וסיכויי השיפור באיכות חייו. עצם המינוי אינו מהווה היתר גורף לכל טיפול.

אפוטרופוס קבוע

מינוי המכונה "קבוע" נועד לצורך מתמשך, להבדיל ממינוי לתקופה קצרה או לפעולה נקודתית. גם מינוי כזה חייב להיות מוגבל לעניינים הנחוצים, ואינו חייב לכלול את כלל ענייני האדם. ניתן להגיש בקשה למינוי קבוע, זמני או לשניהם.

"קבוע" אינו פירושו בלתי ניתן לשינוי.

  • 74

    סעיף 74 מאפשר שינוי או ביטול החלטה עקב שינוי נסיבות או גילוי עובדות נוספות.

  • 62

    סעיף 62 מסדיר פקיעת אפוטרופסות, ובכלל זה כאשר בית המשפט קובע שחדלו הסיבות למינוי או שהושגה מטרתו.

  • 61

    סעיף 61 מאפשר פיטורי אפוטרופוס שלא מילא את תפקידו כראוי או מסיבה אחרת שבית המשפט מוצא מוצדקת.

מינוי זמני אינו הופך אוטומטית לקבוע. יש לעקוב אחר מועד סיום הצו ולבקש הארכה או מינוי מתמשך, ככל שהצורך נמשך, במסגרת ההליך ובהתאם להחלטות בית המשפט.

הפרוצדורה למינוי

  1. הערכאה המוסמכת ומגיש הבקשה

    לפי סעיף 78, הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, בכפוף לשמירת סמכויות בתי דין דתיים לפי סעיף 79. לפי סעיף 33(ב), בקשה למינוי יכולה להיות מוגשת בידי בן זוג, קרוב, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו; דף השירות של הרשות השופטת מתייחס גם להגשה בידי תאגיד או בא כוחו.

  2. הכנת הבקשה והמסמכים

    יש להגיש טופס בקשה ותצהיר המאמת את העובדות. הבקשה צריכה לפרט:

    • פרטי האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס ומקום שהייתו.
    • הסיבות למינוי והקושי התפקודי הרלוונטי.
    • התחומים המבוקשים: רפואיים, אישיים, רכושיים או עניין מסוים.
    • תקופת המינוי המבוקשת והנימוק לה.
    • עמדת האדם; אם לא ניתן לבררה, יש להסביר מדוע.
    • פרטי בני המשפחה מדרגה ראשונה ועמדותיהם, ככל שניתן לבררן במאמץ סביר.
    • בבקשת רכוש: המידע הידוע על זכויות, נכסים, חשבונות וחובות.

    יש לצרף מסמכים תומכים, ובכלל זה סיכום רפואי חתום המעיד על המצב הגופני או הנפשי. בתצהיר יש לציין האם ידוע על ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון, ולצרפם אם הם ברשות המבקש. הסכמת כל בני המשפחה אינה תנאי אוטומטי למינוי, אך יש לפרט את עמדותיהם; בית המשפט עשוי לדרוש כתבי הסכמה.

  3. בירור הבקשה

    במסגרת הבירור עשויים להידרש תגובות, השלמת מסמכים ותסקיר של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין. לפי סעיף 36, לפני המינוי יש לשמוע את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו. סעיפים 69, 70 ו-72 מסדירים את מעמד היועץ המשפטי לממשלה, העובד הסוציאלי והקרובים.

    בחירת האפוטרופוס נעשית לפי סעיף 35, בהתאם להתאמתו לטובת האדם ותוך התחשבות ברצונו. לפי סעיף 37, לא ימונה אפוטרופוס ללא הסכמתו. אפשר למנות יותר מאפוטרופוס אחד ולחלק ביניהם תחומי אחריות, בהתאם לסעיפים 45 ו-46.

  4. צו המינוי

    הצו צריך להגדיר את העניינים שנמסרו לאפוטרופוס, את תקופת המינוי ואת התנאים וההגבלות. הסמכות בפועל נגזרת מהצו, ולא מעצם השימוש במונח "אפוטרופוס".

חובות האפוטרופוס לאחר המינוי

החובות חלות גם במינוי זמני, בהתאם לתחומיו ולהוראות הצו:

פעולות הטעונות אישור נפרד

צו מינוי אינו מספיק לכל פעולה רכושית. סעיף 47 מונה פעולות הטעונות אישור, כגון עסקאות מסוימות במקרקעין, מתנות, ערבויות ופעולות בעיזבון.

חשוב להבחין בין בקשת המינוי לבין בקשת אישור פעולה: המינוי נעשה בבית המשפט; בקשות אישור לפעולות הכלכליות הכלולות במסלול סעיף 74א מוגשות תחילה לאפוטרופוס הכללי, ובמקרים הקבועים בחוק מועברות לבית המשפט. יש לפעול לפי הנוהל העדכני וסוג הפעולה המבוקשת.

  • סעיף 39: טיפול בעניינים שנמסרו לאפוטרופוס ושמירת זכויותיו, צרכיו והאינטרסים של האדם.
  • סעיפים 67ד-67ו: פעולה בתום לב ובמסירות, שמירת כבוד האדם ועצמאותו, שיתופו בהחלטות והתחשבות ברצונו.
  • סעיף 67ח: שמירת תיעוד של החלטות ופעולות מהותיות.
  • סעיפים 51 ו-53: פרטה, ניהול חשבונות ודיווחים, בכפוף לפטורים או למועדים אחרים שקובע האפוטרופוס הכללי.
  • סעיפים 48 ו-57: מגבלות בשל ניגוד עניינים ואחריות לנזק.

אפוטרופסות לקטין

לפי סעיפים 14 ו-15, ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. מינוי אפוטרופוס אחר או נוסף מוסדר, בין היתר, בסעיפים 28-30 ו-33(א)(1)-(2), למשל כאשר הורים נפטרו או אינם מסוגלים למלא את חובותיהם. מינוי נוסף לצד הורה מחייב סיבה מיוחדת לטובת הקטין ומתן הזדמנות להורה להשמיע את טענותיו.

עו״ד קרני שלו במשרדו

לסיכום

בבקשת מינוי יש לבסס ארבע נקודות מרכזיות: מדוע נדרש מינוי, מדוע חלופה פחות מגבילה אינה מספיקה, אילו סמכויות נחוצות ולכמה זמן.

ההבחנה בין זמני לקבוע נוגעת בעיקר למשך הצורך; בשני המקרים המינוי צריך להיות מותאם לאדם ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בעצמאותו.