אפוטרופסות זמנית וקבועה מינוי אפוטרופוס לבגיר לפי הדין הישראלי

הפרוצדורה למינוי

1. אהערכאה המוסמכת ומגיש הבקשה

   לפי סעיף 78, הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, בכפוף לשמירת סמכויות בתי דין דתיים לפי סעיף 79. לפי סעיף 33(ב), בקשה למינוי יכולה להיות מוגשת בידי בן זוג, קרוב, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו; דף השירות של הרשות השופטת מתייחס גם להגשה בידי תאגיד או בא כוחו.

2. בהכנת הבקשה והמסמכים

   יש להגיש טופס בקשה ותצהיר המאמת את העובדות. הבקשה צריכה לפרט:

   • פרטי האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס ומקום שהייתו.
   • הסיבות למינוי והקושי התפקודי הרלוונטי.
   • התחומים המבוקשים: רפואיים, אישיים, רכושיים או עניין מסוים.
   • תקופת המינוי המבוקשת והנימוק לה.
   • עמדת האדם; אם לא ניתן לבררה, יש להסביר מדוע.
   • פרטי בני המשפחה מדרגה ראשונה ועמדותיהם, ככל שניתן לבררן במאמץ סביר.
   • בבקשת רכוש: המידע הידוע על זכויות, נכסים, חשבונות וחובות.

   יש לצרף מסמכים תומכים, ובכלל זה סיכום רפואי חתום המעיד על המצב הגופני או הנפשי. בתצהיר יש לציין האם ידוע על ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס או מסמך הבעת רצון, ולצרפם אם הם ברשות המבקש. הסכמת כל בני המשפחה אינה תנאי אוטומטי למינוי, אך יש לפרט את עמדותיהם; בית המשפט עשוי לדרוש כתבי הסכמה.

3. גבירור הבקשה

   במסגרת הבירור עשויים להידרש תגובות, השלמת מסמכים ותסקיר של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין. לפי סעיף 36, לפני המינוי יש לשמוע את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו. סעיפים 69, 70 ו-72 מסדירים את מעמד היועץ המשפטי לממשלה, העובד הסוציאלי והקרובים.

   בחירת האפוטרופוס נעשית לפי סעיף 35, בהתאם להתאמתו לטובת האדם ותוך התחשבות ברצונו. לפי סעיף 37, לא ימונה אפוטרופוס ללא הסכמתו. אפשר למנות יותר מאפוטרופוס אחד ולחלק ביניהם תחומי אחריות, בהתאם לסעיפים 45 ו-46.

4. דצו המינוי

   הצו צריך להגדיר את העניינים שנמסרו לאפוטרופוס, את תקופת המינוי ואת התנאים וההגבלות. הסמכות בפועל נגזרת מהצו, ולא מעצם השימוש במונח "אפוטרופוס".