זמני שהות: איך הם נקבעים לפי גיל הילד

זמני שהות, שפעם קראו להם הסדרי ראייה, הם הלוח שקובע מתי הילד נמצא אצל כל אחד מההורים. ההורים יכולים לקבוע אותם בעצמם, ואם לא, בית המשפט או בית הדין קובעים אותם לפי טובת הילד, בדרך כלל אחרי המלצה של עובד סוציאלי. הגיל של הילד הוא אחד הדברים שהכי משפיעים על הלוח: מה שמתאים לבן 10 לא מתאים לתינוק.

למה המונח השתנה

"הסדרי ראייה" רמז שההורה השני רק "רואה" את הילד. היום בתי המשפט מדברים על זמני שהות, כי שני ההורים נשארים הורים מלאים, והזמן אצל כל אחד מהם הוא חלק מהחיים הרגילים של הילד. זה לא רק שינוי מילים: גם הזמנים עצמם התרחבו, ולפעמים הם קרובים לחלוקה שווה, כפי שמוסבר במאמר החזקה משותפת וזמני שהות.

העיקרון לא השתנה: הזמנים הם זכות של הילד, לא של ההורה. ההורה שהילד גר אצלו צריך לאפשר את הקשר ולעודד אותו. ההורה השני צריך להגיע בזמנים שנקבעו.

איך הלוח משתנה לפי גיל

הטבלה מביאה דוגמאות להמחשה. אלה לא כללים, ולא הנוהג של בית משפט מסוים. כל לוח נבנה לפי הילד.

לוח בסיס מוכר לילדים צעירים הוא סוף שבוע שני, חצי מהחגים, ומפגש אחד או שניים באמצע השבוע. כיום בתי המשפט מוסיפים לפעמים לינה באמצע השבוע, ובהחזקה משותפת החלוקה רחבה יותר.

מה עוד משפיע על הלוח

• המרחק בין הבתים. כשההורים גרים קרוב, הילד יכול להגיע לאותו בית ספר משני הבתים, ואפשר לינה באמצע השבוע. כשהמרחק גדול, נוטים לזמנים ארוכים יותר ופחות מעברים.
• מי טיפל בילד עד עכשיו. הורה שהיה מעורב ביום־יום מקבל בדרך כלל זמנים רחבים יותר כבר מההתחלה.
• העבודה של ההורים. משמרות, נסיעות ושעות עבודה נכנסים ללוח. עדיף לוח שאפשר לקיים מלוח יפה על הנייר.
• אחים. בדרך כלל משתדלים לשמור את האחים יחד, גם אם לפעמים יש זמן נפרד עם כל ילד.
• רצון הילד. המשקל שלו עולה עם הגיל, כפי שמוסבר במאמר ילדים בגירושין: שאלות ותשובות.

חגים, חופשות וימים מיוחדים

לא פעם הלוח מחלק את החגים לסירוגין: פסח אצל הורה אחד השנה ואצל השני בשנה הבאה, וכך גם ראש השנה וסוכות. חופש גדול מחולק בדרך כלל לשבועות או לשני חצאים. כדאי לכתוב גם ימי הולדת, ימי זיכרון משפחתיים, וחג שחל באמצע סוף השבוע של ההורה השני. נסיעה לחו״ל עם הילד דורשת הסכמה, ונוח לקבוע מראש כמה ימים מותר ומתי מודיעים. דוגמה ללוח של שבועיים בשני בתים נמצאת בעמוד הסכם הורות משותפת.

המעבר בין הבתים

לא פעם הסכסוך מתחיל ברגע המעבר, ולא בלוח עצמו. לכן כדאי לקבוע גם איך הילד עובר: מי אוסף, מאיפה ובאיזו שעה. פתרון נפוץ הוא שההורה שמתחיל את הזמן שלו אוסף את הילד מהגן או מבית הספר, וכך ההורים לא נפגשים בכל מעבר. כשיש חשש לביטחון של ילד או של הורה, בית המשפט יכול לקבוע מפגשים בפיקוח במרכז קשר, לזמן מוגבל, עד שאפשר לחזור לשגרה רגילה. הכלים שמגינים על ההורה והילדים מוסברים בעמוד אלימות במשפחה וצו הגנה.

איך הלוח נקבע בפועל

כשהלוח לא מתאים יותר

ילדים גדלים, הורים עוברים דירה ומחליפים עבודה. לוח שהתאים לילד בן 3 לא מתאים לו בגיל 9. אפשר לשנות בהסכמה, ועדיף לאשר את השינוי בבית המשפט. בלי הסכמה, מגישים בקשה לשינוי ומראים מה השתנה. לפעמים שינוי בזמני השהות משפיע גם על המזונות, כמו שמוסבר במאמר הגדלה או הפחתה של מזונות ילדים.

כשאחד ההורים מפר את הלוח שוב ושוב, יש כלים לאכוף אותו, מבקשה לבית המשפט ועד שינוי מקום המגורים של הילד במקרים קשים. הם מפורטים בעמוד הפרת זמני שהות.

עוד מדריכים על ילדים בפרידה נמצאים בעמוד ילדים, אחריות הורית ומזונות. עו״ד קרני שלו מלווה הורים בבני ברק ובגוש דן בבניית לוח זמני שהות, בהסכם או בבית המשפט, ובכל שאלה על אחריות הורית וזמני שהות. אפשר לקבוע פגישה ולהביא את הלוח שיש לכם היום.

המידע במאמר הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.