חיפוש באתר

חיפושים נפוצים

ילדים, אחריות הורית ומזונות

הילדים בזמן ההליך: זמני שהות עד ההחלטה

הילדים בזמן ההליך: זמני שהות עד ההחלטה

בקצרה

  • מהפרידה ועד פסק הדין עוברים לפעמים חודשים רבים. בתקופה הזו הילדים חיים לפי הסכמה של ההורים, או לפי החלטה זמנית של בית המשפט או בית הדין.
  • ההסדר של החודשים הראשונים חשוב: הוא הופך לנקודת המוצא של התיק, ובית המשפט נזהר מלשנות מצב שהילדים כבר התרגלו אליו.
  • את ההחלטה הסופית בונים בעיקר על תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין. היא בודקת את הילדים, את שני ההורים ואת הקשר ביניהם.
  • בזמן ההליך לא מעבירים את הילדים לעיר אחרת ולא טסים איתם לחו״ל בלי הסכמה של ההורה השני או אישור של בית המשפט.
בעמוד הזה
  1. למה החודשים הראשונים כל כך חשובים
  2. מי מחליט בינתיים
  3. מה בודקת העובדת הסוציאלית
  4. איך נראה הסדר זמני
  5. מה לא עושים בזמן ההליך
  6. מתי כדאי לפנות לעורך דין

בזמן הליך הגירושין הילדים חיים לפי הסדר זמני: הסכמה של ההורים, או החלטה זמנית של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני. ההסדר הזה קובע אצל מי הילדים ישנים, מתי הם רואים את ההורה השני, ומי לוקח אותם לגן ולבית הספר, עד שיש החלטה סופית. מה שקורה בחודשים האלה משפיע על ההחלטה הסופית.

למה החודשים הראשונים כל כך חשובים

כשבית המשפט מחליט על אחריות הורית וזמני שהות, הוא שואל מה טוב לילדים, וילדים צריכים יציבות. לכן ההסדר שנוצר אחרי הפרידה הופך לנקודת המוצא. אם הילדים חיו חצי שנה בהסדר מסוים, הסתדרו בו והיו רגועים, קשה לשכנע את בית המשפט לשנות אותו.

זה עובד לשני הכיוונים. הורה שלא ראה את הילדים כמה שבועות "כדי להרגיע את הרוחות" עלול לגלות שהמרחק נרשם בתיק. והורה שלקח לעצמו את רוב הזמן בכוח לא תמיד ירוויח מזה, כי בית המשפט בודק גם איך נוצר המצב.

מי מחליט בינתיים

בדרך כלל ההליך מתחיל היום בבקשה ליישוב סכסוך. אחריה יש תקופה שבה אי אפשר להגיש תביעות באותו נושא, ובני הזוג נפגשים ביחידת הסיוע, צוות של עובדים סוציאליים שליד בית המשפט. בפגישות האלה אפשר לסגור הסדר זמני לילדים בהסכמה. בקשות דחופות אפשר להגיש גם בתקופה הזו.

אם אין הסכמה, ההחלטה הזמנית מתקבלת אצל מי שהתיק נפתח אצלו: בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני אם עניין הילדים צורף שם לתביעת הגירושין. מי מחליט במה, ולמה זה חשוב, מוסבר בעמוד בית הדין הרבני ובמאמר הצד השני הגיש ראשון?.

  1. פרידה. עוד אין החלטה. זה הזמן להסכים על הסדר זמני בכתב.
  2. בקשה ליישוב סכסוך. פגישות ביחידת הסיוע, שבהן אפשר להגיע להסכם.
  3. החלטה זמנית. אם אין הסכמה, בית המשפט קובע זמני שהות, ולרוב מבקש בדיקה של עובדת סוציאלית.
  4. תסקיר. העובדת הסוציאלית בודקת את המשפחה וכותבת המלצה.
  5. החלטה סופית. בהסכם שמקבל תוקף של פסק דין, או בפסק דין.

מה בודקת העובדת הסוציאלית

התסקיר הוא דוח של עובדת סוציאלית לסדרי דין (פעם קראו לה פקידת סעד). היא נפגשת עם כל הורה, לפעמים מבקרת בבתים, מדברת עם הגן או בית הספר, ולפי הגיל גם עם הילדים. בתיקים מורכבים בית המשפט ממנה גם פסיכולוג.

מה בודקים: מי טיפל בילדים עד היום, איך כל הורה מבין את הצרכים שלהם, מה המרחק בין הבתים, ואם כל הורה מאפשר קשר עם ההורה השני. ההמלצה לא מחייבת את בית המשפט, אבל יש לה משקל גדול.

איך בית משפט שוקל המלצות שסותרות זו את זו אפשר לראות בסיכום פסק דין על החזקה משותפת מטבריה: העובדת הסוציאלית המליצה על החזקה משותפת, והפסיכולוג על החזקה בלעדית של האם.

מה העובדת הסוציאלית בודקת

התסקיר

  • מי טיפל בילדיםעד היום, ביום־יום
  • הבנת הצרכיםאיך כל הורה מבין את הילדים
  • המרחק בין הבתיםכמה קרובים שני הבתים
  • הקשר עם ההורה השניאם כל הורה מאפשר אותו

ההמלצה לא מחייבת את בית המשפט, אבל יש לה משקל גדול.

איך נראה הסדר זמני

אין תבנית אחת. לילדים צעירים ההסדר בנוי לפעמים על ביקורים קצרים ותכופים, והלינות נוספות בהדרגה. בגילים גדולים יותר נפוצים סופי שבוע לסירוגין וערב או שניים באמצע השבוע, או חלוקה כמעט שווה כשהבתים קרובים. איך זה משתנה לפי גיל מוסבר במאמר זמני שהות לפי גיל הילד.

לפי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962, ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אלא אם יש סיבות מיוחדות להחליט אחרת. זו חזקת הגיל הרך. היא עדיין בחוק, אבל היום בתי המשפט בודקים לפני הכול את הקשר של הילד עם כל הורה. גם בגיל צעיר נקבעים לא פעם הסדרים רחבים עם האב. מתי מגיעים לזמני שהות שווים מוסבר במאמר נפרד.

מה לא עושים בזמן ההליך

  • לא מעבירים את הילדים לעיר אחרת בלי הסכמה. שני ההורים הם האפוטרופסים, ומעבר כזה צריך הסכמה או אישור.
  • לא טסים לחו״ל בלי הסכמה בכתב. כשיש חשש שהילדים לא יחזרו, אפשר לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ. על השיקולים בצו כזה אפשר לקרוא בסיכום פסק הדין של בג״ץ על עיכוב יציאה.
  • לא משתמשים בילדים כשליחים. לא מעבירים דרכם הודעות ולא מבקשים מהם לבחור צד.
  • לא מפסיקים מזונות כדי ללחוץ. הכסף והזמן הם שני עניינים נפרדים. מה קורה עם הכסף בתקופה הזו מוסבר במאמר מזונות ילדים בזמן ההליך.

מתי כדאי לפנות לעורך דין

עדיף לפני הפרידה בפועל, או מיד אחריה. אז עוד אפשר לבנות הסדר זמני שמתאים לילדים ולא יפגע בכם בהמשך. עו״ד קרני שלו מלווה הורים בתיקים על ילדים. אפשר לקבוע פגישה, או לקרוא עוד במדריכים על ילדים וגירושין.

שאלות נפוצות

אפשר לעזוב את הבית עם הילדים לפני שיש החלטה?

שני ההורים הם האפוטרופסים של הילדים, ולכן החלטה גדולה כמו מעבר דירה צריכה הסכמה של שניהם. מעבר חד צדדי, במיוחד לעיר אחרת, עלול לפגוע במי שעשה אותו. אם יש סכנה, יש דרך מהירה: צו הגנה או סעד זמני.

תוך כמה זמן אפשר לקבל החלטה זמנית על זמני שהות?

זה תלוי בעומס ובדחיפות. בקשה דחופה יכולה להגיע לדיון תוך ימים, ובקשה רגילה לוקחת יותר. בינתיים כדאי לנסות להסכים על הסדר בכתב, אפילו זמני, כדי שלא יהיה ואקום.

האם הילדים מדברים עם העובדת הסוציאלית?

לפעמים כן, לפי הגיל. ילדים גדולים יותר נשמעים לרוב, וגם ילדים קטנים נצפים בבית או בפגישה עם ההורה. דעת הילד היא שיקול אחד, ולא ההחלטה עצמה.

מה עושים כשהצד השני לא מקיים את ההסדר הזמני?

מתעדים כל מקרה ופונים לבית המשפט. יש כלים לאכיפה ולשינוי ההסדר, והם מוסברים בעמוד הפרת זמני שהות.

המידע במאמר הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

רוצים לבדוק את המקרה שלכם?

שיחה ראשונה עם עו״ד קרני שלו, במשרד במגדל ב.ס.ר 3 בבני ברק או בטלפון. השיחה דיסקרטית.