בקצרה
- האם ביקשה החזקה בלעדית בילדים, ואישור לעבור איתם לשרון. האב ביקש שהילדים יישארו בעמק ושההחזקה תישאר משותפת.
- בית המשפט קבע שלא צריך תקשורת מושלמת בין ההורים כדי שהחזקה משותפת תעבוד. מספיקה תקשורת בסיסית, ובעיקר שהילדים לא ייחשפו לסכסוך.
- הוא העדיף את המלצת העובדת הסוציאלית על פני המלצת הפסיכולוג, בגלל המקום של האב בחיי הילדים מאז לידתם.
בעמוד הזה
בפסק דין מאפריל 2011 דחה בית המשפט לענייני משפחה בטבריה את בקשתה של אם להחזקה בלעדית בשני ילדיה, ולמעבר איתם מעמק יזרעאל לאזור השרון. בית המשפט קבע שהתנאים להחזקה משותפת מתקיימים, גם כשהתקשורת בין ההורים רחוקה מלהיות טובה. הוא העדיף את המלצת העובדת הסוציאלית על פני המלצת הפסיכולוג שמינה. פסק הדין כתוב במונח שהיה מקובל אז. כאן כתוב "החזקה", המילה של החוק, כלומר השאלה אצל מי הילדים חיים.
הרקע
בני הזוג גרו עם שני ילדיהם, בן כבן 7 ובת כבת 4, באזור השרון. האם עבדה במשמרות, גם בלילות ובחגים, ולכן האב נשא בחלק גדול מהטיפול בילדים מאז שנולדו. כשנתיים לפני ההליך עברה המשפחה ליישוב בעמק יזרעאל, ליד הורי האב. לפי שני ההורים, הם סיכמו שאחרי שנתיים יבדקו שוב את המעבר.
הנישואין לא החזיקו. האם תיארה עוינות קשה מצד משפחת האב, ורצתה לחזור לשרון, ליד משפחתה ומקום עבודתה. בזמן ההליך כל הורה גר ביישוב אחר בעמק, במרחק נסיעה קצר, והילדים חיו בחלוקת זמן שווה ביניהם. בהחלטת ביניים נקבעה החזקה זמנית משותפת. בית המשפט מינה פסיכולוג, ביקש תסקירים מעובדת סוציאלית לסדרי דין, ושלח את ההורים ליחידת הסיוע. הסכמה לא הושגה.
מה נפסק
קודם החזקה, אחר כך מקום מגורים. השופט קבע שקודם מחליטים על החזקת הילדים, ורק אחר כך שואלים באיזו עיר יגורו. רק הורה שהילדים בהחזקתו יכול להעביר את הילדים שגרים איתו.
התנאים להחזקה משותפת. השופט כתב שהמגמה בפסיקה היא לקבוע החזקה משותפת היכן שהתנאים מאפשרים זאת, ומנה את התנאים שהפסיקה מזכירה: יכולת הורית טובה של שני ההורים, מעורבות של שניהם בחיי הילדים, קשר טוב של כל הורה עם הילדים, בתים קרובים, ושיתוף פעולה בין ההורים. הוא קבע שכולם מתקיימים.
תקשורת "פונקציונלית". זה החלק החשוב בפסק הדין. השופט אמר שאי אפשר לצפות להורים שנמצאים באמצע גירושין לתקשורת חמה. מספיק שני דברים: שהילדים לא נחשפים לוויכוחים, ושהמידע הנדרש עליהם עובר בין ההורים, גם בהודעות. הוא הוסיף שאם חוסר תקשורת יספיק כדי למנוע החזקה משותפת, הורה שלא רוצה בה פשוט יפסיק לדבר, ויקבל פרס על כך.
למה לא הפסיכולוג. הפסיכולוג המליץ על החזקה בלעדית של האם ועל המעבר. בית המשפט לא קיבל את ההמלצה. הסיבות: היא נשענה בעיקר על נכונות האם לשקם את הנישואין, ולא על טובת הילדים. היא לא נתנה משקל מספיק למקום של האב בחיי הילדים. והפסיכולוג אמר בעצמו שהחזקה משותפת היא הסדר נדיר, שדורש שיתוף פעולה מצוין.
יציבות. הבן עבר כבר שני משברים: המעבר לצפון והגירושין. בית המשפט קבע שמעבר נוסף, והתרחקות מהאב, יהיו ניסוי מיותר בילדים.
אין צורך בתקשורת חמה
ראשון
הילדים לא נחשפים לוויכוחים
שני
המידע עליהם עובר בין ההורים
גם בהודעות
אם חוסר תקשורת יספיק כדי למנוע החזקה משותפת, הורה שלא רוצה בה פשוט יפסיק לדבר, ויקבל פרס על כך.
מה זה אומר בשבילכם
פסק הדין הזה ניתן ב-2011, אבל הרעיון המרכזי שלו עדיין נשמע הרבה: החזקה משותפת לא דורשת הורים שמסתדרים, אלא הורים שמשאירים את הילדים מחוץ לסכסוך. אם אתם בתחילת הליך, איך מתנהלים בחודשים הראשונים מוסבר במאמר הילדים בזמן ההליך.
מאז השתנו כמה דברים. ההליך מתחיל היום בדרך כלל בבקשה ליישוב סכסוך. ובתי המשפט מדברים היום על אחריות הורית ועל זמני שהות. חזקת הגיל הרך עדיין כתובה בחוק.
אל תסיקו מפסק דין אחד מה יקרה אצלכם. כל מקרה נבדק לפי הנסיבות שלו, ובמקרה הזה האב טיפל בילדים יותר מהרגיל. עוד על הקריטריונים במאמר החזקה משותפת וזמני שהות, ובעמוד אחריות הורית וזמני שהות. פסק דין נוסף מ-2012 מסוכם כאן: החזקה משותפת של שלושה ילדים. כל הסיכומים נמצאים בעמוד פסקי הדין.
שאלות נפוצות
אם ההורה השני מסרב לדבר איתי, זה סוגר את הדלת להחזקה משותפת?
לפי פסק הדין הזה, לא בהכרח. בית המשפט בדק אם הילדים נחשפים לסכסוך ואם המידע עליהם עובר בין ההורים, גם בהודעות. הוא גם אמר שאסור שהורה ירוויח החזקה בלעדית רק כי סירב לשתף פעולה.
התקציר אינו מחליף את פסק הדין עצמו. המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.