בקצרה
- מרוץ הסמכויות: גם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה יכולים להחליט ברכוש, בזמני שהות ובמזונות. לרוב יחליט המקום שאחד מבני הזוג פנה אליו ראשון.
- גם מי שהצד השני הקדים אותו לא איבד הכול. כריכה, כלומר צירוף נושא לתביעת הגירושין, תקפה רק אם נעשתה בכנות ולפי הכללים, ובית הדין בודק את זה.
- מאז חוק הסדר התדיינויות (2014) ההליך מתחיל בבקשה ליישוב סכסוך ובפגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, ולא בתביעה.
- הצעד הראשון: לקרוא בדיוק מה הוגש ומה נכרך, ולבדוק מועדים, לפני כל תגובה.
בעמוד הזה
אם בן או בת הזוג הגישו ראשונים, זה לא סוף הדרך. מה שהוגש קובע איפה יתחיל ההליך, אבל לא את התוצאה. מה שחשוב עכשיו הוא לבדוק מה בדיוק הוגש, אם זה הוגש לפי הכללים, ומה עוד אפשר לעשות בזמן שנשאר.
מה זה מרוץ הסמכויות
בישראל יש שני מקומות שמחליטים בגירושין של בני זוג יהודים: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. רק בית הדין הרבני מוסמך לסדר גט. בנושאים שנלווים לגירושין, כמו רכוש, זמני שהות ומזונות האישה, שניהם מוסמכים להחליט. בית המשפט לענייני משפחה מחליט בהם לפי החוק האזרחי.
איזה מהם יחליט בנושא כזה נקבע לרוב לפי מי שהגיש ראשון. מי שמגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני יכול "לכרוך" אליה את הנושאים האלה, כלומר לצרף אותם לתביעה, ואז בית הדין יחליט גם בהם. מי שמגיש קודם תביעה ברכוש או בזמני שהות לבית המשפט לענייני משפחה, משאיר את הנושא שם. מכאן השם "מרוץ הסמכויות".
הנושאים הנלווים: רכוש, זמני שהות, מזונות האישה
הגשה ראשונה לבית הדין
בית הדין הרבני
תביעת גירושין, והנושאים שנכרכו אליה בפירוט ובכנות
הגשה ראשונה לבית המשפט
בית המשפט לענייני משפחה
תביעה ברכוש או בזמני שהות מקבעת שם את הדיון
את הגט עצמו מסדר רק בית הדין הרבני, בכל מסלול.
כשהצד השני הגיש ראשון: מה בודקים בימים הראשונים
התגובה הנכונה מתחילה בקריאה מדויקת של המסמכים, לא בהגשה נגדית מהירה. כדאי לבדוק:
- מה הוגש ולאן. בקשה ליישוב סכסוך, תביעת גירושין, תביעת שלום בית או תביעה רכושית. לכל אחת השלכות אחרות.
- אילו נושאים נכרכו. בכתב התביעה צריך לפרט כל נושא שנכרך: הרכוש, הילדים והמזונות. נושא שלא פורט, לרוב לא נכרך.
- מה המועדים. מועד הדיון, מועד פגישת המידע ביחידת הסיוע, וכמה זמן נשאר להגיש כתבי טענות, כלומר המסמכים שבהם כל צד מציג את עמדתו.
- אילו מסמכים צריך לאסוף. תלושי שכר, מסמכי הדירה והחשבונות. רשימה מלאה יש במאמר אילו מסמכים להביא לפגישה ראשונה.
מתי הכריכה תקפה: כנות התביעה
מי שהגיש ראשון לא מנצח אוטומטית. בתי המשפט קבעו שלושה תנאים כדי שבית הדין הרבני יחליט בנושא שנכרך. תביעת הגירושין עצמה כנה, כלומר מי שהגיש באמת רוצה להתגרש. הכריכה נעשתה לפי הכללים, עם פירוט של הנושא בכתב התביעה. והכריכה כנה, כלומר לא נועדה רק לתפוס את המקום.
לכן כשמישהו מגיש תביעת גירושין רק כדי לחסום את הצד השני, אבל בפועל מתנהג כמי שלא רוצה להתגרש, הכריכה עלולה ליפול, והנושאים יחזרו לבית המשפט לענייני משפחה. בית הדין בודק את הטענה הזו לפי הראיות ולפי ההתנהגות של הצדדים, וצריך להעלות אותה כמה שיותר מוקדם.
מה השתנה מאז חוק הסדר התדיינויות
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה-2014, שינה את נקודת הפתיחה. בדרך כלל, לפני תביעה, מגישים בקשה ליישוב סכסוך. אחרי הבקשה, בני הזוג מוזמנים לפגישות מידע ותיאום ביחידת הסיוע. בתקופה שנקבעה בחוק אי אפשר להגיש תביעות באותו נושא.
המשמעות המעשית היא שהמרוץ לא נעלם, אבל הוא מתחיל בבקשה ולא בתביעה. מה קורה בפגישות האלה ואיך מתכוננים אליהן מוסבר במאמר בקשה ליישוב סכסוך ויחידת הסיוע.
מה עם הילדים והמזונות
שני נושאים מקבלים יחס מיוחד. בענייני אחריות הורית וזמני שהות, גם בית המשפט וגם בית הדין חייבים לשקול קודם כל את טובת הילד, ובית המשפט יכול לשנות הסדרים כשהנסיבות משתנות. מזונות ילדים נחשבים לזכות של הילד עצמו, ולכן לרוב אפשר לתבוע אותם בבית המשפט לענייני משפחה בשם הילד, גם כשאחד ההורים כרך אותם בבית הדין.
מזונות האישה ותביעת הכתובה, לעומת זאת, קשורים מאוד לדין הדתי, ובהם חשוב יותר מי מחליט: בית הדין או בית המשפט.
אסטרטגיה ולא בהלה
מי שהצד השני הקדים אותו נוטה להגיב מהר ובכעס. זו בדרך כלל טעות. תגובה טובה נשענת על תמונה מלאה: מה כל צד רוצה באמת, מה הנכסים, מה מצב הילדים, ואיפה עדיף שיוחלטו השאלות שבמחלוקת: בבית הדין או בבית המשפט. לפעמים נכון לחלוק על הכריכה. לפעמים נכון להגיש תביעה נפרדת בנושא שלא נכרך. ולפעמים נכון להציע גישור שיחסוך שנים של התדיינות. איך בונים את התמונה הזו מראש מוסבר במאמר אסטרטגיה בהליך גירושין.
מתי לפנות לעורך דין
עדיף לפנות לפני שמישהו מגיש, כשעוד אפשר לבחור את המסלול. ואם כבר הוגש, כדאי לפנות ביום שבו מגיעה התביעה או ההזמנה לפגישת מידע. עו״ד קרני שלו מייצג בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. אפשר לקרוא עוד על ליווי בהליך הגירושין, או לקבוע שיחה ראשונה.
שאלות נפוצות
מה זה מרוץ הסמכויות?
יש נושאים ששני המקומות יכולים להחליט בהם, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. למשל רכוש, זמני שהות ומזונות האישה. בנושאים האלה יחליט בדרך כלל המקום שהנושא הוגש אליו ראשון, אם הוגש לפי הכללים. לכן בני זוג ממהרים לפעמים להגיש. ההבדלים ביניהם מוסברים בעמוד בית דין רבני מול בית משפט.
אם הצד השני הגיש לבית הדין הרבני, הכול יוחלט שם?
לא בהכרח. בית הדין יחליט בנושא שנכרך, כלומר צורף לתביעת הגירושין, רק בשלושה תנאים: מי שהגיש באמת רוצה להתגרש, הנושא פורט בתביעה כמו שצריך, והצירוף לא נעשה רק כדי לתפוס את המקום. נושא שלא נכרך כראוי אפשר לפעמים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. מזונות ילדים מבררים לרוב בנפרד, כי הזכות היא של הילד עצמו.
האם עדיין אפשר להגיע להסכם אחרי שהוגשה תביעה?
כן. גם אחרי שהוגשו תביעות, אפשר לנהל משא ומתן או גישור ולאשר את ההסכם בבית המשפט או בבית הדין. הרבה תיקים מסתיימים כך.
תוך כמה זמן צריך להגיב?
המועדים כתובים בהזמנה לדיון ובתקנות של בית המשפט או של בית הדין. לכן כדאי לפנות לעורך דין מיד כשמגיעה תביעה או הזמנה לפגישת מידע, ולא לחכות לדיון.
המידע במאמר הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.