בקצרה
- ההורים הסכימו על החזקה משותפת, אבל הילד ישן אצל האב רק כמה לילות בשבועיים. האב ביקש להפחית שליש מהמזונות.
- בית המשפט קבע שהכותרת "החזקה משותפת" לא קובעת את הסכום. מה שקובע הוא כמה זמן הילד באמת אצל כל הורה, וכמה כל הורה מוציא עליו.
- ההפחתה הייתה 10%. מאז בע״מ 919/15 (2017) החישוב לילד בגיל הזה שונה: שני ההורים חייבים, לפי ההכנסות וזמני השהות.
בעמוד הזה
בפסק דין מספטמבר 2011 קבע בית המשפט לענייני משפחה בטבריה כמה ישלם אב עבור בנו, כשההורים הסכימו על החזקה משותפת. האב ביקש להפחית שליש מהמזונות בגלל זה. בית המשפט הפחית רק 10%, כי הילד בילה רוב הזמן אצל האם, והאב לא הוכיח הוצאות. פסק הדין ניתן לפני בע״מ 919/15, ולכן היום החישוב במקרה כזה היה נראה אחרת.
הרקע
ההורים חיו יחד כמה שנים, לא נישאו, ונולד להם בן. אחרי הפרידה הם ניהלו מאבק ארוך על השאלה אצל מי הילד יגור. בית המשפט מינה לילד אפוטרופוס לדין, ובסוף ההורים הסכימו על החזקה משותפת. הילד המשיך לגור ביישוב של האם, וישן אצל האב סוף שבוע אחד בכל שבועיים ולילה אחד באמצע השבוע.
התביעה למזונות הוגשה עוד קודם. השאלות היו: כמה הילד צריך, כמה כל הורה מרוויח, כמה להפחית בגלל ההחזקה המשותפת, ומה קורה עם חודשים שבהם הילד היה אצל האב בלי הסכמה.
מה נפסק
הצרכים וההכנסות. האם פירטה את צורכי הילד והביאה קבלות. האב חלק על הסכום, אבל לא הציע חלופה. בית המשפט קבע את הצרכים, הוסיף חלק מהמשכנתה כמדור, ובדק את ההכנסות של שני ההורים.
החזקה משותפת והפחתה. בית המשפט הזכיר שכשהילד חי אצל שני ההורים מקובל להפחית מהמזונות, ושהשיעור משתנה לפי המקרה. כאן הוא מצא שזו לא חלוקת זמן שווה של ממש. הבתים רחוקים, והילד ישן אצל האב רק כמה לילות בשבועיים. האב גם לא הביא קבלות על מה שהוא מוציא. לכן ההפחתה הייתה 10% בלבד.
התוצאה. האב חויב בסכום חודשי שכולל את הצרכים, החינוך והמדור, צמוד למדד, עד הגיוס או סוף התיכון. נוסף על כך הוא חויב במחצית ההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות. בית המשפט קיזז חלק מהתקופה שבה הילד היה אצל האב, אבל לא את כולה, כי האב לקח אותו בניגוד להחלטה. התוצאה: סכום חלקי ומופחת עבור התקופה שעברה.
הסיבות: הילד ישן אצל האב רק כמה לילות בשבועיים, הבתים רחוקים, והאב לא הביא קבלות.
מה זה אומר בשבילכם
החלק שעדיין רלוונטי: הכותרת "החזקה משותפת" לא קובעת את המזונות. בית המשפט בודק כמה לילות הילד ישן אצל כל הורה, מה המרחק בין הבתים, ומי מוציא בפועל על ביגוד, חינוך וטיפולים. מי שטוען להוצאות צריך להוכיח אותן.
החלק שהשתנה: ב-2017 קבע בית המשפט העליון בבע״מ 919/15 שמגיל 6 עד 15 שני ההורים חייבים במזונות, לפי ההכנסות שלהם ולפי זמני השהות. הילד בתיק הזה היה בגיל הזה. היום החישוב היה מתחיל מההכנסות של שני ההורים, ולא מחובה מלאה של האב. ההסבר במאמר מזונות ילדים אחרי בע״מ 919/15.
מי שיש לו פסק דין ישן לא מקבל עדכון אוטומטי. צריך שינוי נסיבות, כמו שמוסבר במאמר הגדלה והפחתה של מזונות. איך בית משפט מכריע בשאלה אצל מי הילד יגור, באותו בית משפט ואצל אותו שופט, אפשר לראות בפסק הדין על החזקה משותפת מטבריה. עוד בעמוד מזונות ילדים, וכל הסיכומים בעמוד פסקי הדין.
התקציר אינו מחליף את פסק הדין עצמו. המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.