בקצרה
- מזונות ילדים נקבעים לפי הדין האישי, כלומר הדין הדתי של ההורה. ליהודי זה הדין העברי.
- אב טען שהאם והילדים התנצרו, ולכן הוא לא חייב לפי הדין העברי, ודרש מהאם החזר של הוצאות. בית המשפט דחה את התביעה.
- המרת דת משפיעה על הדין רק אם נרשמה אצל המדינה, לפי פקודת העדה הדתית (המרה). כאן לא היה רישום, ולכן האם והילדים נחשבו יהודים.
בעמוד הזה
מזונות ילדים בישראל נקבעים לפי הדין האישי של ההורה, כלומר הדין הדתי שלו. בפסק הדין הזה אב יהודי טען שהאם והילדים אינם יהודים, ולכן חל עליהם דין אחר, שמחלק את החובה בין שני ההורים. הוא דרש מהאם להחזיר לו חלק מההוצאות על הילדים. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, כי ההמרה לא נרשמה כמו שהחוק דורש.
הרקע
ההורים עלו לישראל בתחילת שנות ה-90, נפגשו כאן, ולא נישאו. נולדו להם שני ילדים. אחרי שנים של הליכים בין ההורים, הילדים גרו כמה שנים אצל האב, ואחר כך עברו לאם. אז הגיש האב תביעה כספית: הוא דרש שהאם תחזיר לו את חלקה בהוצאות על הילדים מהתקופה שבה גרו אצלו.
התביעה נשענה על שאלה אחת. אם האם והילדים יהודים, חל הדין העברי, ולפיו האב לבדו חייב בצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטנים. אם הם לא יהודים, חל הסעיף בחוק שקובע שהאם והאב חייבים שניהם, לפי היחס בין ההכנסות. האב טען שהאם לא יהודייה מלידה, ובכל מקרה, שהיא והילדים עברו טקס הטבלה לנצרות.
מה נפסק
מי צריך להוכיח. האב טען לחריג, ולכן עליו היה להוכיח אותו. בית המשפט שמע את האם ואת הוריה, ובדק תעודות לידה ורישומים. הוא קבע שהאב לא הוכיח שהאם לא נולדה יהודייה. הטענות שלו, למשל על שמות במשפחה ועל מקום הקבורה של הסבתא רבה, לא הספיקו.
המרת הדת. לא הייתה מחלוקת שהאם והילדים עברו טקס הטבלה. אבל לפי פקודת העדה הדתית (המרה), 1927, טקס דתי לבד לא מספיק. כדי שלהמרה תהיה משמעות משפטית, צריך להציג את התעודה של העדה החדשה לממונה במשרד המשפטים, והוא רושם את ההמרה. זה לא נעשה. לכן, מבחינת בית המשפט, האם והילדים נשארו יהודים. בית המשפט גם לא קיבל את הטענה שצריך לבדוק איך הם חיים בפועל.
התוצאה. חל הדין העברי. הילדים היו מתחת לגיל 15, ולכן האב היה חייב בצרכים ההכרחיים שלהם לבד. התביעה נדחתה. בית המשפט העיר ששני ההורים שינו את הטענות שלהם על הדת של הילדים מהליך להליך, לפי מה שנוח להם, ולכן לא פסק הוצאות לאף צד.
האם ההמרה נרשמה אצל המדינה?
לא נרשמה, כמו כאן
מבחינת בית המשפט, נשארו יהודים
חל הדין העברי, והתביעה של האב נדחתה
נרשמה
להמרה יש משמעות משפטית
לפי פקודת העדה הדתית (המרה), 1927
מה זה אומר בשבילכם
השאלה הראשונה בכל תביעת מזונות ילדים היא איזה דין חל. אצל הורים יהודים זה בדרך כלל ברור. בזוגות שבהם הורה אחד לא יהודי, או שאחד ההורים המיר דת, כדאי לבדוק את זה מראש, כי זה יכול לשנות את חלוקת התשלום.
מאז הדין העברי עצמו התפרש אחרת. בבע״מ 919/15 (2017) קבע בית המשפט העליון שמגיל 6 עד 15 שני ההורים חייבים במזונות, לפי ההכנסות וזמני השהות. האב חייב לבדו רק בצרכים ההכרחיים של ילדים מתחת לגיל 6. לכן הפער בין הדין העברי לבין החוק הכללי קטן היום. ההסבר המלא במאמר מזונות ילדים אחרי בע״מ 919/15.
הכלל על רישום המרת דת לא השתנה, ככל הידוע לנו. איך מבקשים מזונות בתחילת ההליך מוסבר במאמר מזונות ילדים בזמן ההליך. פסק דין אחד לא מלמד מה יקרה אצלכם. כל הסיכומים נמצאים בעמוד פסקי הדין.
התקציר אינו מחליף את פסק הדין עצמו. המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.