בקצרה
- עורך דין שערך צוואה, והיה עד לחתימה עליה, לא יכול לייצג את הנהנה כשמוגשת התנגדות שתחייב אותו להעיד.
- בית המשפט לענייני משפחה קבע שהוא מוסמך לאסור את הייצוג כבר בתחילת ההליך, ולא רק ביום שבו עורך הדין עולה להעיד.
- נהנה מצוואה שמתמודד עם התנגדות כדאי שיבחר כבר בהתחלה עורך דין שאינו זה שערך את הצוואה.
בעמוד הזה
אישה נפטרה והשאירה שתי צוואות, מ-2009 ומ-2011. את שתיהן ערך אותו עורך דין, והוא גם היה עד לחתימה. כשהנהנית מהצוואה האחרונה ביקשה לקיים אותה, ייצג אותה אותו עורך דין. בית המשפט לענייני משפחה בנצרת הורה לו להפסיק את הייצוג מיד.
הרקע
בצוואה של 2011 לא הופיע אחד מקרובי המנוחה, שהופיע בצוואה הקודמת. הוא התנגד לקיום הצוואה החדשה. הטענות שלו היו שהמנוחה לא הייתה כשירה לצוות, שהצוואה נעשתה בהשפעה בלתי הוגנת, ושהנהנית הייתה מעורבת בעריכתה.
הוא ביקש מבית המשפט להורות לעורך הדין של הנהנית להתפטר. עורך הדין התנגד. הוא אמר שישקול להתפטר אחר כך, אחרי חוות דעת רפואית, כי אולי לא יהיה צורך בשמיעת עדויות. בדיון מוקדם הוא אמר שהוא מתכוון להעיד, כי אחד העדים לצוואה נפטר.
מה נפסק
השופט קבע שאין ספק שעורך הדין חייב להפסיק לייצג. השאלה הייתה אם בית המשפט מוסמך להורות לו לעשות זאת.
הכלל האתי. כלל 36 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין אוסר על עורך דין לייצג אדם בהליך שבו הוא עומד להעיד מטעמו. פסקי דין קודמים הקדימו את האיסור: ברגע שההתנגדות מעלה טענות שיחייבו את מי שערך את הצוואה להעיד, כמו השפעה בלתי הוגנת או מעורבות של הנהנה, עליו לוותר על הייצוג.
מה עשו עד אז בתי המשפט. בדרך כלל הם לא אסרו את הייצוג. הם רק הזהירו שזו הפרה של כללי האתיקה, ושעדות של עורך דין מייצג תקבל משקל נמוך.
החידוש. השופט קבע שלבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לאסור את הייצוג עצמו, וכבר בתחילת ההליך. הוא איזן בין שני ערכים. מצד אחד, הזכות לבחור עורך דין היא זכות יסוד. מצד שני, בית המשפט צריך להגיע לחקר האמת. מי שערך את הצוואה הוא לא פעם העד המרכזי, ולפעמים היחיד, לנסיבות שבהן היא נעשתה. כשהוא גם מייצג, העדות שלו כמעט חסרת ערך. החובה של עורך הדין כלפי בית המשפט גוברת.
העיכוב לא הציל את הייצוג. עורך הדין טען שהבקשה הוגשה ממניעים זרים, תשעה חודשים אחרי תחילת ההליך. השופט אמר שאולי יש בזה משהו, אבל זה לא מרפא את הבעיה. עורך הדין חויב להפסיק את הייצוג מיד. בגלל העיתוי של הבקשה, לא נפסקו הוצאות.
- בהתחלהערך את הצוואהוהיה עד לחתימה
- התנגדותטענות על כשירות והשפעההוא העד המרכזי לנסיבות
- כלל 36עד לא מייצגעדות של מי שגם מייצג כמעט חסרת ערך
- ההחלטהמפסיק לייצג מידכבר בתחילת ההליך
מה זה אומר בשבילכם
אם אתם הנהנים. עורך הדין שערך את הצוואה הוא נכס, אבל כעד ולא כמייצג. אם מוגשת התנגדות לצוואה עם טענות על כשירות, השפעה בלתי הוגנת או מעורבות, כדאי לבחור כבר בהתחלה עורך דין אחר. החלפה באמצע ההליך עולה זמן וכסף.
אם אתם מתנגדים. אפשר לבקש את הפסקת הייצוג בתחילת ההליך. כדאי לא לחכות, כדי שהבקשה לא תיראה כטקטיקה.
אם אתם כותבים צוואה. כדאי לחשוב מראש מי יעידו על החתימה, ושיהיו עדים שאפשר יהיה למצוא גם בעוד שנים. בתיק הזה אחד העדים כבר נפטר. עוד טעויות שכדאי להכיר במאמר טעויות נפוצות בצוואה.
האם זה עדיין נכון? כלל 36 עדיין בתוקף. פסק הדין ניתן בבית משפט לענייני משפחה, ולכן הוא לא מחייב בתי משפט אחרים. כל מקרה נבדק לפי הנסיבות שלו.
עוד על הנושא בעמוד עריכת צוואה, בעמוד ירושות, ובשאר התקצירים של פסקי דין.
התקציר אינו מחליף את פסק הדין עצמו. המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.