בקצרה
- אם תבעה את האב בנזיקין, כי ביטל ביקורים רבים עם בתם, ולטענתה זה פגע בעבודה, בלימודים ובשגרה שלה.
- בית המשפט דחה את התביעה. האב הודיע מראש, ההסכם בין ההורים דרש גמישות בגלל העבודה שלו, והאם עצמה ביטלה ביקורים.
- בית המשפט אמר שתביעות נזיקין בתוך המשפחה אפשריות, אבל בזהירות רבה. לרוב יש כלים מתאימים יותר, כמו קנס על כל הפרה.
בעמוד הזה
בפסק דין מדצמבר 2011 דחה בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא תביעת נזיקין של אם נגד אבי בתה. האם טענה שהאב ביטל ביקורים רבים, ושבגלל זה נגרמו לה נזקים בעבודה, בלימודים ובשגרה. בית המשפט קבע שהאב לא התרשל, שהנזק לא הוכח, ושתביעות נזיקין בין בני משפחה צריך לבדוק בזהירות.
הרקע
ההורים לא היו נשואים, ונפרדו עוד לפני הלידה. בהסכם שאושר בבית המשפט נקבע שהבת תהיה בהחזקת האם, ושהאב יבקר פעם בשבוע, בלי יום קבוע. ההורים כתבו בהסכם שיגלו גמישות, כי עבודתו של האב לא צפויה, ושלאם לא יהיו טענות אם יצטרך להחליף יום.
גמישות לא הייתה. שני ההורים התלוננו זה על זה, ובית המשפט הסמיך את רשויות הרווחה לקבוע את ההסדרים ולשנות אותם. הוא גם קבע קנס של 200 ₪ לכל הפרה, לכל אחד מהצדדים. אחר כך הגישה האם תביעת נזיקין של 75,000 ₪. היא טענה לרשלנות ולהפרת חובה שבחוק, והציגה טבלאות של עשרות ביטולים בכל שנה.
מה נפסק
נזיקין בתוך המשפחה. בית המשפט הסביר למה צריך זהירות. תביעה כזו עלולה לפגוע ביחסים בין ההורים, שהילד תלוי בהם. היא עלולה להביא הרבה תביעות דומות לבתי המשפט. וקל להגיש תביעות סרק כשהרגשות חזקים. עם זאת, הוא לא סגר את הדלת: כשיש פגיעה חמורה, כמו אלימות, תביעה כזו אפשרית.
האם האב התרשל. בית המשפט אמר שבין שני הורים של ילד משותף יש חובת זהירות, גם אם לא היו נשואים, ולכן הפרה גסה של הסדרים יכולה להיות רשלנות. אבל כאן היא לא הוכחה. ההסכם עצמו דרש גמישות בגלל העבודה של האב. עובדת הרווחה כתבה שהשינויים נעשו "תחת לחץ ולא בכוונת זדון". והאב הודיע מראש, לפחות כמה ימים לפני כל ביטול.
כבר יש סעד. בית המשפט הזכיר שכבר נקבע קנס על כל הפרה. אם הסעד הזה לא הספיק, האם יכלה לבקש להגדיל אותו.
ידיים נקיות. בית המשפט ציין שגם האם ביטלה ביקורים, והתנהגה בצורה קשה כלפי אנשי הרווחה. מי שתובע על הפרה צריך להגיע בלי אותה הפרה.
הנזק לא הוכח. האם תבעה סכום כולל, בלי לפרט כמה כל נזק. היא גם לא הביאה עדים, למשל מהעבודה, כדי להוכיח את הנזק. התביעה נדחתה. בגלל הביטולים של האב, בית המשפט לא חייב אותה בהוצאות.
- חובת זהירותקיימתבין שני הורים של ילד משותף
- הפרהלא הוכחהההסכם דרש גמישות, והאב הודיע מראש
- נזקלא הוכחסכום כולל, בלי עדים
- קשר בין ההפרה לנזקהתביעה נדחתהחסר אחד, והתביעה נופלת
מה זה אומר בשבילכם
אם ההורה השני לא מקיים את זמני השהות, תביעת פיצוי היא לרוב לא הצעד הראשון. כלים כמו קנס על כל הפרה, הסמכה של העובדת הסוציאלית, או שינוי ההסדר, פועלים מהר יותר ושומרים על הילד. מה עושים בתחילת הדרך מוסבר במאמר הילדים בזמן ההליך.
כדאי גם לבדוק מה כתוב בהסכם. סעיף גמישות, כמו בתיק הזה, יכול לעבוד נגד מי שמתלונן אחר כך. בהסכם חדש כדאי לכתוב כמה זמן מראש מודיעים על ביטול, ומה קורה עם יום חלופי. איך מנסחים את זה מוסבר במאמר מה כותבים בהסכם הורות משותפת.
פסק הדין ישן. מאז היו פסקי דין שבהם בתי משפט פסקו פיצוי להורה, כשההורה השני מנע ממנו קשר עם הילד בצורה חמורה ולאורך זמן. עוד על תביעות בין בני זוג במאמר לשון הרע בגירושין, וכל הסיכומים בעמוד פסקי הדין.
שאלות נפוצות
אז אי אפשר לקבל פיצוי כשההורה השני לא מגיע?
בפסק הדין הזה בית המשפט אמר שהפרה גסה ומכוונת יכולה להיות עוולה. התביעה נדחתה בגלל הנסיבות ובגלל שהנזק לא הוכח. בדרך כלל הדרך היעילה היא בקשה לאכיפה או לשינוי ההסדר.
התקציר אינו מחליף את פסק הדין עצמו. המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.