חיפוש באתר

חיפושים נפוצים

ילדים, אחריות הורית ומזונות

מה כותבים בהסכם הורות משותפת: הסעיפים החשובים

מה כותבים בהסכם הורות משותפת: הסעיפים החשובים

בקצרה

  • הסכם הורות טוב נכתב לפי סדר החיים: לפני ההיריון, סביב הלידה, בשגרה, ובמצבים שקשה לחשוב עליהם, כמו מעבר דירה או מוות של הורה.
  • הסעיפים שיוצרים הכי הרבה מחלוקות הם אלה שנכתבו בכלליות: "בתיאום", "לפי הצורך", "בהסכמה". כדאי לכתוב מה קורה כשאין הסכמה.
  • יש דברים שהסכם לא יכול לסגור: הילד לא מוותר על מזונות ראויים, ובית המשפט יבדוק כל סעיף לפי טובת הילד.
  • את ההסכם מאשרים בבית המשפט לענייני משפחה, ואז אפשר לאכוף אותו. אפשר גם לעדכן אותו כשהילד גדל.
בעמוד הזה
  1. לפני ההיריון
  2. סביב הלידה
  3. השגרה
  4. הכסף
  5. כשמשהו משתנה
  6. כשאין הסכמה

בהסכם הורות משותפת כותבים את כל מה ששני ההורים צריכים להחליט על הילד: אצל מי יגור, איך יחולקו הזמן וההוצאות, איך יחליטו על חינוך ובריאות, ומה יקרה כשהנסיבות ישתנו. ההבדל בין הסכם טוב להסכם שמוביל לבית המשפט הוא בעיקר רמת הפירוט: סעיף שאומר "בתיאום" עובד רק כל עוד יש תיאום. מה הסכם הורות, ומי בוחר בדרך הזו, מוסבר בעמוד הסכם הורות משותפת. כאן נעבור על הסעיפים לפי סדר החיים.

הסעיפים לפי סדר החיים
  1. לפני ההיריוןעלויות ובדיקותומה קורה אם זה לא מצליח
  2. סביב הלידהרישום ושם משפחהוהחודשים הראשונים
  3. השגרהזמנים, החלטות וכסףימים ושעות, חינוך ובריאות, מזונות
  4. כשמשהו משתנהמעבר דירה וטיסהבן זוג חדש, מוות של הורה
  5. כשאין הסכמהשלב לפני בית המשפטלמשל גישור לזמן מוגדר

לפני ההיריון

ההסכם נכתב לרוב עוד לפני שמתחילים לנסות. בשלב הזה קל להסכים, כי עוד אין מחלוקת.

  1. מי נושא בעלויות. בדיקות רפואיות וגנטיות, טיפולי פוריות אם יש, ומעקב היריון. כדאי לכתוב מי משלם, ומה קורה עם הוצאות שכבר שולמו אם התכנית נעצרת.
  2. מה קורה אם זה לא מצליח. כמה זמן מנסים, ומתי כל צד חופשי להפסיק.
  3. בדיקות. יש הורים שעושים בדיקות HIV ובדיקות גנטיות לפני ההיריון. מה בודקים זה עניין לרופא, אבל ההסכם יכול לקבוע ששני הצדדים עושים את הבדיקות ומשתפים בתוצאות.

סביב הלידה

  1. הכרה באבהות ורישום. כשההורים לא נשואים, כדאי לקבוע מראש איך ומתי האב יירשם, כדי שלא יהיה צורך בהליך. מה עושים כשיש מחלוקת על האבהות מוסבר במאמר אבהות: תביעה, בדיקה גנטית וזכויות.
  2. שם המשפחה. כשההורים לא נשואים ולא קבעו אחרת, הילד נרשם בשם המשפחה של האם. אם רוצים את שם האב, או את שני השמות, כותבים את זה.
  3. חופשת לידה והשבועות הראשונים. איפה הילד יהיה בחודשים הראשונים, ומתי מתחילים זמני שהות אצל ההורה השני.

השגרה

זה החלק הארוך של ההסכם, וכאן עולות לא פעם המחלוקות.

  • מקום מגורים וזמני שהות. לא מספיק "זמני שהות רחבים". כותבים ימים, שעות, מי לוקח ומי מחזיר, וגם חגים, חופשות ויום הולדת. כדאי לבנות שלבים לפי גיל, כי מה שמתאים לתינוק לא מתאים לילד בכיתה א׳. דוגמאות יש במאמר זמני שהות לפי גיל הילד.
  • החלטות חשובות. שני ההורים הם האפוטרופסים של הילד, ולכן החלטות על חינוך, בריאות ודת מחייבות את שניהם. כדאי לכתוב מה נחשב "החלטה חשובה" ומה הורה מחליט לבד כשהילד אצלו. ההבדל בין שני המושגים מוסבר במאמר החזקה ואפוטרופסות.
  • מסגרת חינוכית. גן, בית ספר, זרם, ומה קורה אם מסכימים על המטרה אבל לא על המוסד.
  • תקשורת. איך מעבירים מידע על הילד: קבוצה משותפת, מחברת או פגישה קבועה.

הכסף

מזונות הילד כוללים את כל ההוצאות על גידולו: מזון, ביגוד, גן ובית ספר, חוגים, הוצאות רפואיות ודיור. ההסכם צריך לקבוע סכום חודשי או חלוקה של כל הוצאה, הצמדה למדד, ומה עושים עם הוצאות גדולות שלא תוכננו. הכללים שבתי המשפט מחילים מוסברים בעמוד מזונות ילדים.

בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, על ילד שנולד מחוץ לנישואין, האב טען שלא ידע על ההיריון. בית המשפט חייב אותו במזונות בכל זאת. הוא גם קבע שקשר עם הילד הוא חובה, ולא רק זכות. הסיכום שלנו נמצא כאן: חובות וזכויות של אב לילד שנולד מחוץ לנישואין.

ההורים בדרך כלל לא חיים יחד, ולכן כדאי לכתוב גם מה שייך למי, ומה קורה עם רכוש שקנו יחד בשביל הילד. זוג שחי יחד צריך הסדר אחר: הסכם לידועים בציבור.

כשמשהו משתנה

  1. מעבר דירה. מאיזה מרחק צריך הסכמה, כמה זמן מראש מודיעים, ומה קורה עם זמני השהות.
  2. טיסה לחו״ל. כמה ימים בשנה, הודעה מראש, ומי מחזיק בדרכון.
  3. בן זוג חדש. האם צריך להודיע, ומתי מכירים לילד.
  4. מוות של הורה. מי יגדל את הילד, ומה יקרה עם הרכוש שנועד לו. את זה כדאי לסגור גם בצוואה, ולא רק בהסכם.

כשאין הסכמה

הסעיף הזה נכתב בשביל היום שבו לא תסכימו. כדאי לקבוע שלב לפני בית המשפט, למשל פנייה לגישור לזמן מוגדר. רק אחריו פונים לבית המשפט.

את ההסכם מאשרים בבית המשפט לענייני משפחה, ואז יש לו תוקף של פסק דין. בית המשפט בודק כל סעיף לפי טובת הילד, ויכול לבקש לשנות סעיף. איך נראה הדיון מוסבר במאמר אישור הסכם בבית המשפט לענייני משפחה. גם אחרי האישור אפשר לעדכן את ההסכם, בהסכמה או בבקשה לבית המשפט.

עו״ד קרני שלו מנסח הסכמי הורות משותפת ומלווה את אישורם. אפשר לקבוע פגישה עוד לפני ההיריון, או לקרוא עוד במדריכים על ילדים והורות.

שאלות נפוצות

מתי כותבים את ההסכם, לפני ההיריון או אחריו?

עדיף לפני. אז שני הצדדים עוד מתכננים יחד, ואין מחלוקת פתוחה. אפשר לכתוב הסכם גם אחרי הלידה, אבל אז כל סעיף נכתב מתוך עמדות שכבר התגבשו.

אפשר לכתוב בהסכם שהאב לא ישלם מזונות?

סעיף כזה לא מונע מהילד לתבוע מזונות בעתיד. הזכות שייכת לילד, וההורים לא יכולים לוותר עליה בשמו. אפשר לקבוע איך מחלקים את ההוצאות, אבל בית המשפט יבדוק שהילד מקבל את מה שהוא צריך.

מה קורה אם אחד ההורים רוצה לעבור לעיר אחרת?

בלי סעיף בהסכם, ההחלטה תגיע לבית המשפט. כדאי לקבוע מראש מרחק או זמן נסיעה שמעליו צריך הסכמה, כמה זמן מראש מודיעים, ומה קורה עם זמני השהות.

צריך שני עורכי דין?

זה לא חובה, אבל זה מקובל. לפעמים עורך דין אחד או מגשר מנסח את ההסכם, וכל צד מתייעץ בנפרד לפני החתימה. כך קשה יותר לטעון אחר כך שמישהו לא הבין על מה חתם.

המידע במאמר הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

רוצים לבדוק את המקרה שלכם?

שיחה ראשונה עם עו״ד קרני שלו, במשרד במגדל ב.ס.ר 3 בבני ברק או בטלפון. השיחה דיסקרטית.