בקצרה
- אב אמר לצוות שטיפל בבנו שהאם חולה נפשית ואושפזה, בלי לבדוק, אף שהיא ויתרה על סודיות רפואית כדי שיבדוק. בית המשפט חייב אותו ב-25,000 ₪ על לשון הרע.
- התביעה על ההודעות המעליבות שלו נדחתה בחלק של הנזיקין. במקום פיצוי, נקבע קנס של 500 ₪ על כל הודעה פוגענית בתיאום על הילד, והפניה של שני ההורים להדרכה הורית.
- פנייה של הורה לגורמי רווחה בחשש לילד היא לגיטימית. האשמות שקריות שחוזרות שוב ושוב, כדי לפגוע, הן לשון הרע.
בעמוד הזה
הורים גרושים לילד אחד נדרשו לתאם ביניהם הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות. האם הגישה שתי תביעות: לבטל את חובת התיאום, כי האב משתמש בה כדי להשפיל אותה, ולקבל פיצויים על ההודעות שלו ועל דברים שאמר עליה לגורמי הטיפול בילד. בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון השאיר את חובת התיאום וקבע קנס על הודעות פוגעות, דחה את הפיצוי בנזיקין, וחייב את האב ב-25,000 ₪ על לשון הרע.
הרקע
הילד נזקק לאבחונים, לטיפולים ולמסגרת חינוכית מתאימה. פסק הדין במזונות קבע שההורים יתאמו ביניהם הוצאות חריגות ויתחלקו בהן. התיאום הפך לזירה של ריב: האם רצתה כל טיפול שהומלץ, האב אמר שאין לו כסף לכולם.
האם טענה שהאב שולח לה הודעות טקסט ומיילים מעליבים, ושאמר לצוות המקצועי שטיפל בילד שהיא סובלת מהפרעות נפשיות ושאושפזה. היא הכחישה, ואף ויתרה על הסודיות הרפואית שלה כדי שיוכל לבדוק. עוד טענה שהוא אמר לפקידת הסעד שהיא מזניחה את הילד.
מה נפסק
חובת התיאום נשארת. בלי תיאום אי אפשר לחלק הוצאות חריגות בצורה הוגנת. אבל תיאום לא יכול לשמש כלי להתעמר בצד השני. לכן קבעה השופטת שכל תיאום שילווה בהודעות פוגעות, משפילות או מבזות, בכתב או בעל פה, יחויב בקנס של 500 ₪. היא גם הורתה לפקידת הסעד לשלב את שני ההורים בהדרכה הורית.
אין פיצוי בנזיקין על ההודעות. השופטת קבעה שההודעות פוגעות ומטרידות, אבל הן לא מקימות עילה של ״הפרת חובה חקוקה״ או ״רשלנות״. החוק למניעת הטרדה מאיימת והחוק למניעת אלימות במשפחה נועדו לתת הגנה מיידית, לא פיצוי כספי. ופתיחת עוולות כלליות לכל ריב בין גרושים תביא גל של תביעות שרק ילבו את הסכסוך. הפתרון הנכון, לדעתה, הוא טיפול, הדרכה וסנקציות שמתאימות ליחסים שנמשכים.
לשון הרע: חלק כן, חלק לא.
- הדברים שאמר לצוות שטיפל בילד הם לשון הרע. השופטת לא האמינה לגרסה שהאם היא שהעלתה את הנושא. האב חזר על הטענה בכל מקום, למרות ההכחשות, ולא בדק אותה אף שיכול היה. לכן אין לו הגנת תום לב. בנוסף, מידע כזה יכול היה להשפיע על הטיפול בילד עצמו.
- הפנייה לפקידת הסעד, בחשש שהילד לא יוצא מספיק מהבית, היא לא לשון הרע. הורה שמבקש שגורם מקצועי יבדוק את מצב הילד עושה דבר לגיטימי.
את הפיצוי, 25,000 ₪, פסקה השופטת בלי הוכחת נזק, כפי שהחוק מאפשר. בנוסף חויב האב ב-10,000 ₪ הוצאות.
מה נאמר על האם, ולמי
לשון הרע: 25,000 ₪
לצוות שטיפל בילד
שהיא חולה נפשית ואושפזה, בלי לבדוק, אף שיכול היה
לא לשון הרע
לפקידת הסעד
בקשה שגורם מקצועי יבדוק את מצב הילד
על ההודעות עצמן לא נפסק פיצוי בנזיקין. נקבע קנס של 500 ₪ על כל תיאום שמלווה בהודעה פוגעת.
מה זה אומר בשבילכם
לפסק הדין יש שני לקחים מעשיים להורים גרושים. הראשון: מותר, ולפעמים צריך, לפנות לגורמי טיפול ורווחה כשיש חשש לילד. מה שאסור הוא להפיץ האשמות שאתם יודעים, או יכולים לבדוק, שהן לא נכונות. ההבדל בין פנייה בתום לב לבין לשון הרע מוסבר במדריך מה מותר לכתוב בכתבי טענות ובתלונות.
השני: ריב על הוצאות חריגות, אחרי הליך הגירושין, הוא אחד המקורות הנפוצים לסכסוך מתמשך. כדאי לקבוע מראש, בהסכם או בפסק הדין, איך מתאמים ומה עושים כשלא מסכימים. על חלוקת ההוצאות ראו מזונות ילדים, ועל ניסוח הסכם שמונע ריבים, הסכם הורות.
פסק הדין ניתן ב-2011, לפני פסק הדין בבע״מ 919/15 ששינה את חלוקת מזונות הילדים בין ההורים. הכללים על לשון הרע לא השתנו בעיקרם. מקרה דומה, של גרושה שהפיצה מכתבים לעמיתים, בתקציר תביעת לשון הרע בתיק משפחה.
כל מקרה נבחן לפי הנסיבות שלו. תקצירים נוספים בעמוד פסקי דין בדיני משפחה.
התקציר אינו מחליף את פסק הדין עצמו. המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.