תביעת לשון הרע בתיק משפחה: מה נפסק

אישה שלחה מכתבים על בעלה לשעבר לבני המשפחה שלו, לחברים ולעמיתים שלו לעבודה בארץ ובחו״ל. במכתבים היא תיארה את הבגידה שלו בשפה בוטה, וטענה שהוא לא ישר בעבודתו המקצועית. הוא תבע אותה בבית המשפט לענייני משפחה על לשון הרע. בית המשפט קבע שהמכתבים הם לשון הרע, דחה את ההגנות שלה, וחייב אותה לשלם 50,000 ₪ פיצוי ועוד 10,000 ₪ הוצאות.

הרקע

האישה לא הכחישה ששלחה את המכתבים. היא טענה שחשה ״חובה מוסרית״ לספר. לגבי הבגידה, הבעל עצמו הודה שנולד לו ילד מאישה אחרת בזמן הנישואין. לגבי העבודה, היא סמכה על שיחה אחת שבה לדבריה הוא אמר דברים שסותרים את מה שהוא מציג בפומבי. הוא הכחיש שאמר אותם.

המכתבים נשלחו שנים אחרי שהיא גילתה את הדברים, וכחודש אחרי שבני הזוג אישרו הסכם ממון זמני. היא סיימה מכתב אחד במשפט שאמר במפורש שהיא רוצה לפגוע בקריירה שלו.

מה נפסק

האם זו לשון הרע. כן. המבחן הוא איך אדם סביר יבין את הדברים, ולא איך הרגיש מי שנפגע. מכתב שמציג אדם כשקרן וכרמאי, לעיני העמיתים שלו, עלול לפגוע בו בעבודה ולהשפיל אותו. לא צריך להוכיח שנגרם נזק בפועל. מספיק שהפרסום ״עלול״ לפגוע.

הגנת האמת (סעיף 14). כדי להשתמש בהגנה הזו צריך להוכיח שני דברים: שהדברים נכונים, ושהיה לציבור עניין לגיטימי לדעת אותם.

• על הבגידה: גם אם הכול נכון, לעמיתים שלו לא היה עניין לגיטימי לדעת על חייו האינטימיים. ההפצה הרחבה והשפה הבוטה הכריעו את הכף לטובת השם הטוב והפרטיות שלו.
• על העבודה: ייתכן שהיה בזה עניין ציבורי, אבל היא לא הוכיחה שהדברים נכונים. הראיה היחידה שלה הייתה חוות דעת של מכון פוליגרף. בית המשפט פסל אותה, כי בבית המשפט לענייני משפחה צד לא מגיש חוות דעת מקצועית מטעמו בלי לבקש רשות קודם.

הגנת תום הלב (סעיף 15). נדחתה. העיתוי, שנים אחרי הגילוי ומיד אחרי ההסכם הכספי, השפה הבוטה, והמשפט שאמר במפורש שהמטרה היא לפגוע, הראו שהיא לא פעלה בתום לב.

הפיצוי. החוק מאפשר לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, וסכום כפול כשהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. הבעל ביקש 100,000 ₪. בית המשפט שקל את הכוונה לפגוע ואת העיתוי, מול העובדה שהקריירה שלו לא נראתה פגועה, ופסק 50,000 ₪.

מה זה אומר בשבילכם

הלקח הראשון: אמת היא לא תמיד הגנה. מי שמספר לאחרים על בגידה של בן הזוג, גם כשהיא קרתה, עלול לשלם על זה. מה שקובע הוא למי מספרים ולמה. ההבדל בין מה שאומרים בבית המשפט לבין מה שמפיצים החוצה מוסבר במדריך מה מותר לכתוב בכתבי טענות ובתלונות, והתמונה הכללית במדריך לשון הרע בהליך גירושין.

הלקח השני: עיתוי ושפה הם ראיות. מכתב שנשלח מיד אחרי הסכם, או שאומר במפורש שהמטרה היא לפגוע, יעיד נגד מי שכתב אותו. ומי שרוצה להוכיח משהו בבית המשפט לענייני משפחה צריך לעשות זאת בדרך שהחוק מאפשר. על ראיות ופרטיות, ראו הוכחת בגידה והגנת הפרטיות.

ומי שנפגע מפרסום כזה: מתעדים, לא מגיבים באותו מטבע, ובודקים עם עורך דין אם לתבוע. תביעה כזו בין בני זוג לשעבר נשמעת בבית המשפט לענייני משפחה, ולעיתים יחד עם שאר ההליכים בהליך הגירושין.

כל מקרה נבחן לפי הנסיבות שלו. תקצירים נוספים בעמוד פסקי דין בדיני משפחה.

התקציר אינו מחליף את פסק הדין עצמו. המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.