בקצרה
- רק בית הדין הרבני מסדר גט. ברכוש, בזמני שהות ובמזונות האישה שני הגופים מוסמכים, ולרוב יחליט מי שקיבל את התביעה ראשון.
- ההבדלים המעשיים: מי יושב בדין (שופט אחד או שלושה דיינים), מי יכול לייצג, איך מערערים, ואיך מתנהלים הדיונים.
- אין כלל שאומר שגוף אחד עדיף לנשים או לגברים. ההחלטה תלויה במה שמתווכחים עליו, בראיות ובמה שרוצים להשיג.
בעמוד הזה
בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה שונים בארבעה דברים מעשיים: מי יושב בדין, איזה דין חל על כל נושא, מי יכול לייצג אתכם, ואיך מערערים. רק בית הדין הרבני מסדר גט. ברכוש, בזמני שהות ובמזונות האישה שני הגופים מוסמכים, ולכן כדאי להכיר את ההבדלים לפני שמגישים משהו.
מי מוסמך בכל נושא מוסבר בטבלה בעמוד בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה. המדריך הזה עוסק בשאלה אחרת: איך נראה ההליך בכל אחד מהם.
ההבדלים בטבלה אחת
בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה
| בית הדין הרבני | בית המשפט לענייני משפחה | |
|---|---|---|
| מי יושב בדין | הרכב של שלושה דיינים | שופט אחד |
| גט | רק כאן | לא מסדר גט |
| הדין על הרכוש | החוק האזרחי, כולל חוק יחסי ממון | החוק האזרחי |
| מזונות אישה | הדין העברי | הדין האישי, כלומר לבני זוג יהודים גם כאן הדין העברי |
| מי מייצג | עורך דין או טוען רבני | עורך דין |
| כללי ההליך | תקנות הדיון של בתי הדין הרבניים | תקנות סדר הדין האזרחי והחוק של בית המשפט לענייני משפחה |
| ערעור | לבית הדין הרבני הגדול | לבית המשפט המחוזי |
| שיקום הנישואין | תביעת שלום בית | אין תביעה כזו |
מי יושב בדין
בבית הדין הרבני דנים שלושה דיינים. הם רבנים שעברו בחינות ומונו לתפקיד, והם מכירים לעומק את הדין העברי. בבית המשפט לענייני משפחה דן שופט אחד, ולצידו עובדים יחידת סיוע ועובדים סוציאליים. בשני המקומות הדיונים בענייני משפחה נערכים בדלתיים סגורות.
ההרכב משפיע על הדיון. דיינים שואלים לפעמים שאלות ישירות לבני הזוג.
איזה דין חל
ברכוש שני הגופים מחילים את החוק האזרחי. כך פסק בית המשפט העליון בבג״ץ 1000/92 (בבלי), ומאז זה הכלל. בפועל, הדרך שבה החוק מיושם יכולה להיות שונה. על החלוקה עצמה, ראו חלוקת רכוש בגירושין.
במזונות האישה ובכתובה חל הדין העברי על בני זוג יהודים, גם בבית המשפט. לכן ההבדל שם קטן יותר ממה שנדמה. במזונות ילדים חל דין אחר: מאז בע״מ 919/15 שני ההורים מתחלקים בהם לפי ההכנסות וזמני השהות, ובית המשפט מחליט בהם גם כשההורים פנו לבית הדין, בדרך כלל.
מי מייצג אתכם
בבית הדין הרבני יכולים לייצג עורך דין או טוען רבני. בבית המשפט לענייני משפחה מייצג רק עורך דין. כדאי שמי שמייצג אתכם יכיר את שני המקומות, כי תיק אחד יכול לעבור ביניהם: הגט בבית הדין, והילדים בבית המשפט.
איך מערערים
על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי מערערים לבית הדין הרבני הגדול. בג״ץ מתערב בהחלטות של בית הדין רק במקרים מצומצמים, למשל כשבית הדין חרג מסמכותו או פגע בכללי הצדק. על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מערערים לבית המשפט המחוזי, ומשם אפשר לבקש רשות לערער לבית המשפט העליון.
בית הדין הרבני
- בית הדין הרבני האזוריהרכב של שלושה דיינים
- בית הדין הרבני הגדולערעור
- בג״ץמתערב רק במקרים מצומצמים, כמו חריגה מסמכות
בית המשפט לענייני משפחה
- בית המשפט לענייני משפחהשופט אחד
- בית המשפט המחוזיערעור
- בית המשפט העליוןאפשר לבקש רשות לערער
כמה עולה להגיש
בשני המקומות משלמים אגרה כשפותחים תיק. בבית המשפט לענייני משפחה הסכומים קבועים בתקנות ומתעדכנים לפי המדד. כל הסכומים לפי סוג התביעה, במדריך אגרות בבית המשפט לענייני משפחה.
"לאישה עדיף בית משפט"?
זו דעה נפוצה, אבל אין כלל כזה. יש מקרים שבהם דווקא לאישה כדאי לפתוח בבית הדין, ויש מקרים שבהם לגבר עדיף בית המשפט. מה שקובע הוא על מה מתווכחים: דירה, ילדים, כתובה או מזונות. גם הראיות חשובות, וגם מה כל אחד רוצה להשיג.
מי שמגיש ראשון
ברכוש, בזמני שהות ובמזונות האישה, לרוב יחליט הגוף שקיבל את התביעה ראשון. לכן כל צד ממהר להגיש, וזה נקרא מרוץ הסמכויות. מאז החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה-2014, בדרך כלל מתחילים בבקשה ליישוב סכסוך, ורק אחרי תקופת ההמתנה מגישים תביעה. מה עושים כשהצד השני הקדים, במדריך הצד השני הגיש ראשון. איך בוחרים את המסלול מראש, במדריך אסטרטגיה בהליך גירושין.
אחרי פסק הדין: הגט
גם כשהרכוש והילדים הוכרעו בבית המשפט, הגט מסודר בבית הדין הרבני. כשאחד הצדדים מסרב לתת או לקבל גט, רק בית הדין יכול להטיל עליו צווי הגבלה. ההסבר במדריך סרבנות גט.
מתי לפנות לעורך דין
כדאי לפנות לפני שמגישים משהו, כי ההחלטה איפה להגיש משפיעה על כל התיק. עו״ד קרני שלו מייצג בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה. מדריכים נוספים בעמוד הליך הגירושין, ואפשר לקבוע שיחה ראשונה.
שאלות נפוצות
בית הדין הרבני מחלק רכוש לפי ההלכה?
לא. לפי בג״ץ 1000/92 (בבלי), גם בית הדין הרבני חייב להחיל את החוק האזרחי על הרכוש, כולל חוק יחסי ממון בין בני זוג. ההבדל הוא בדרך היישום ובנושאים הקשורים, כמו כתובה ומזונות אישה.
מי יכול לייצג אותי בבית הדין הרבני?
עורך דין, או טוען רבני, שהוא מי שעבר הכשרה ובחינות של בתי הדין. בבית המשפט לענייני משפחה מייצג רק עורך דין. אפשר גם לייצג את עצמכם בשני המקומות, אבל בדרך כלל זה לא כדאי.
אפשר לערער על פסק דין של בית הדין הרבני?
כן, לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. עתירה לבג״ץ נגד בית הדין אפשרית רק במקרים מצומצמים, למשל כשבית הדין חרג מסמכותו. על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מערערים לבית המשפט המחוזי.
אם הגשנו לבית המשפט, אפשר להתגרש שם?
לא, כשמדובר בבני זוג יהודים שנישאו כדת. את הגט מסדר רק בית הדין הרבני. בית המשפט מחליט ברכוש, בילדים ובמזונות, והגט עצמו נשאר בבית הדין.
המידע במאמר הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.