חיפוש באתר

חיפושים נפוצים

הליך הגירושין

אסטרטגיה בהליך גירושין: החלטות שכדאי לקבל מוקדם

אסטרטגיה בהליך גירושין: החלטות שכדאי לקבל מוקדם

בקצרה

  • אסטרטגיה בגירושין היא סדר של החלטות: מה המטרה, איזה מסלול, איזה בית משפט או בית דין, מתי פועלים ואילו ראיות צריך.
  • את רוב ההחלטות החשובות מקבלים לפני שמישהו הגיש משהו, כשעוד אפשר לבחור.
  • מסמכים אוספים רק בדרכים חוקיות. ראיה שהושגה בפגיעה בפרטיות עלולה להיפסל ולפגוע במי שהביא אותה.
  • אסטרטגיה טובה מחפשת קודם הסכם, ונערכת להליך רק אם אין ברירה.
בעמוד הזה
  1. החלטה 1: מה המטרה
  2. החלטה 2: הסכם או הליך
  3. החלטה 3: איזה בית משפט, ומתי
  4. החלטה 4: אילו מסמכים לאסוף, ואיך
  5. החלטה 5: איך מגנים על מה שצריך הגנה
  6. החלטה 6: מה עושים עם הילדים בינתיים
  7. החלטה 7: מה לא עושים
  8. מתי לבנות את התוכנית עם עורך דין

אסטרטגיה בגירושין היא לא תרגיל נגד הצד השני. היא סדר של החלטות שמקבלים מראש: מה אתם רוצים להשיג, באיזה מסלול, באיזה בית משפט או בית דין, מתי, ועם אילו מסמכים. מי שמקבל את ההחלטות האלה בזמן, נכנס להליך רגוע יותר ומקבל פחות הפתעות.

שבע החלטות, בסדר הזה
  1. 1מה המטרה
  2. 2הסכם או הליך
  3. 3איזו ערכאה, ומתי
  4. 4אילו מסמכים
  5. 5מה צריך הגנה
  6. 6הילדים בינתיים
  7. 7מה לא עושים

החלטה 1: מה המטרה

לפני כל צעד משפטי כדאי לכתוב לעצמכם מה חשוב באמת. זמן עם הילדים? להישאר בדירה? סיום מהיר? ביטחון כלכלי? המטרות האלה לא תמיד מתיישבות זו עם זו, וצריך לדעת מה קודם. ההחלטה הזו קובעת את כל השאר: מה מוכנים לוותר עליו במשא ומתן, ועל מה עומדים עד הסוף.

החלטה 2: הסכם או הליך

שלושה מסלולים, ומתי כל אחד מתאים

הסכם בין הצדדיםגישורהליך בבית משפט או בבית דין
מתאים כש...יש תקשורת ורוב הנושאים מוסכמיםיש מחלוקות אבל שני הצדדים רוצים לסייםאין שיתוף פעולה, יש הסתרת נכסים או חשש לביטחון
מי מחליטשני בני הזוגשני בני הזוג, בעזרת מגשרהשופט או הדיינים
חיסיוןפרטיהדברים בגישור חסוייםהדיונים בדלתיים סגורות, אבל כתבי הטענות נשארים בתיק
משךשבועות עד חודשיםבדרך כלל חודשיםלרוב שנה ויותר

גם מי שבוחר בהליך יכול לעבור להסכם בכל שלב. מה קורה בכל מפגש בגישור מוסבר במאמר איך נראה גישור גירושין, שלב אחר שלב.

החלטה 3: איזה בית משפט, ומתי

בנושאים כמו רכוש, זמני שהות ומזונות האישה, גם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה יכולים להחליט. מי שפונה ראשון, בדרך הנכונה, קובע לרוב מי יחליט. לכן התזמון הוא חלק מהאסטרטגיה.

מאז חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה-2014, ההליך מתחיל לרוב בבקשה ליישוב סכסוך, ולא בתביעה. אחרי הבקשה יש פגישות ביחידת הסיוע ותקופה שבה אי אפשר להגיש תביעות באותו עניין. לכן חשוב לדעת מה כותבים בבקשה ומה יקרה ביום שאחריה. הפירוט במאמר בקשה ליישוב סכסוך ויחידת הסיוע.

החלטה 4: אילו מסמכים לאסוף, ואיך

התמונה הכלכלית היא הבסיס לכל משא ומתן. כדאי להכין עותקים של תלושי שכר, דפי בנק וכרטיסי אשראי, דוחות פנסיה וקרן השתלמות, מסמכי הדירה והמשכנתה, הלוואות, ודוחות של עסק אם יש. בחלוקת הרכוש המשותף מה שלא תועד קשה להוכיח אחר כך.

החלטה 5: איך מגנים על מה שצריך הגנה

כשיש חשש ממשי, לא מחכים לסוף ההליך. בית המשפט ובית הדין יכולים לתת סעדים זמניים, צווים שחלים עד סוף ההליך: צו עיכוב יציאה מהארץ, צו שמונע מכירה של נכס, הערת אזהרה על דירה (רישום בטאבו שמזהיר קונים) או מזונות זמניים. כשיש אלימות או איום, אפשר לבקש צו הגנה מיד, גם בלי הליך אחר. בקשות כאלה אפשר להגיש גם בתקופה שאחרי בקשה ליישוב סכסוך, שבה אסור להגיש תביעות אחרות.

החלטה 6: מה עושים עם הילדים בינתיים

הסדר זמני ברור, שנקבע בהסכמה, מגן על הילדים יותר מכל מהלך משפטי. בית המשפט ישאל מה טובת הילד, ויבדוק גם איך כל הורה התנהג בתקופה הזו. הורה ששומר על שגרה, מכבד את זמני השהות ולא מערב את הילדים בסכסוך, משרת גם את הילדים וגם את עצמו. על ההסדרים עצמם אפשר לקרוא בעמוד אחריות הורית וזמני שהות.

החלטה 7: מה לא עושים

  • לא מפרסמים. פוסט ברשתות על בן הזוג עלול להפוך לראיה, ולפעמים גם לתביעה, כמו שמוסבר במאמר לשון הרע בהליך גירושין.
  • לא חותמים בלחץ. גם סיכום שנכתב במטבח יכול לשמש ראיה. קודם קוראים, אחר כך חותמים.
  • לא מעבירים כספים או נכסים בשקט. בית המשפט רואה את זה, וזה פוגע באמינות.
  • לא עוזבים את הבית בלי לחשוב. לעזיבה יכולות להיות השלכות על ההסדר הזמני עם הילדים. מתייעצים קודם.

מתי לבנות את התוכנית עם עורך דין

את רוב ההחלטות האלה כדאי לקבל לפני שמישהו מגיש. פגישה אחת מוקדמת עם עורך דין לענייני גירושין נותנת תמונה של האפשרויות ושל הסיכונים בכל אחת. עו״ד קרני שלו מייצג בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. אפשר לקבוע פגישה.

שאלות נפוצות

האם כדאי להגיש ראשון?

לפעמים כן, אבל לא תמיד. מי שמגיש ראשון קובע לרוב איזה בית משפט או בית דין יחליט בנושאים שצירף לתביעה. אבל הגשה בלי תוכנית, או רק כדי ״לתפוס״ את בית הדין, עלולה להיחשב תביעה לא כנה. ההסבר המלא במאמר מרוץ הסמכויות.

מותר להקליט את בן או בת הזוג?

לפי חוק האזנת סתר, מותר להקליט שיחה שאתם משתתפים בה. האזנה לשיחה שאתם לא משתתפים בה, התקנת תוכנה בטלפון של בן הזוג או חדירה לחשבונות שלו אסורות, וראיות כאלה עלולות להיפסל. לפני כל צעד כזה כדאי להתייעץ.

כמה זמן לפני הגירושין צריך להתחיל להתכונן?

ברגע שעולה המחשבה. הכנה לא מחייבת להחליט להתגרש: לאסוף מסמכים, להבין את המצב הכלכלי ולשמוע מה האפשרויות זה מידע ששימושי בכל מקרה.

האם אסטרטגיה טובה פירושה הליך משפטי?

לא. הרבה פעמים האסטרטגיה הנכונה היא גישור או הסכם מוקדם. ההכנה המשפטית היא מה שמאפשר לנהל משא ומתן בביטחון.

המידע במאמר הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

רוצים לבדוק את המקרה שלכם?

שיחה ראשונה עם עו״ד קרני שלו, במשרד במגדל ב.ס.ר 3 בבני ברק או בטלפון. השיחה דיסקרטית.