פרסום פוגע בין בני משפחה: לשון הרע

הורים תבעו בני משפחה של האם: שני אחים שלה, וההורים שלה. האחים כתבו נגדם בפייסבוק ארבעה פוסטים קשים. הסבים, לטענת ההורים, הסיתו את הנכדות נגדם. בית המשפט קבע שהפוסטים הם לשון הרע, וחייב את שני האחים לשלם 40,000 ₪. התביעה נגד הסבים נדחתה.

הרקע

היחסים בין ההורים לבין המשפחה של האם היו גרועים במשך שנים. שתי בנות של ההורים, בגיל העשרה, סיפרו לסבא ולסבתא שהאב פוגע בהן. הסבים יעצו להן להתלונן במשטרה, והן עשו זאת. אחת הבנות עברה לבסוף לגור אצל הסבים. תיק המשטרה נגד האב נסגר מחוסר ראיות מספיקות.

באותה תקופה כתבו שני האחים של האם, בפייסבוק, ארבעה פוסטים בארבעה ימים שונים. היו בהם קללות, כינויים משפילים והאשמות קשות נגד ההורים. לפי מה שהוכח, 11 אנשים ראו אותם: בני משפחה קרובים ושתי חברות.

ההורים תבעו יותר ממיליון ₪. הם ביקשו פיצוי על כל פוסט, ועל נזקים נוספים שלטענתם נגרמו: טיפולים, מעבר דירה ופגיעה בקריירה. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, על דברים שלטענתם האב אמר עליהם.

מה נפסק

הפוסטים הם לשון הרע. השופט בחן את הדברים לפי מבחן אובייקטיבי: איך אדם סביר יבין אותם. הוא דחה את הטענה שמדובר רק בגידופים. היו הרבה עלבונות קשים, והם נכתבו בארבע הזדמנויות שונות, לא ברגע אחד של כעס. גם הטענה שמדובר בעניין של מה בכך נדחתה.

אף הגנה לא עמדה לכותבים. הם לא הוכיחו שהדברים נכונים, ולכן לא הייתה להם הגנת אמת דיברתי. הם גם לא הוכיחו תום לב, והפוסטים לא נחשבו הבעת דעה. השופט כתב שגם אם הכעס שלהם נבע מדאגה אמיתית לנערה, זה לא התיר להם לבזות את ההורים ברשת. מה דורשת כל הגנה מוסבר במאמר אילו הגנות יש לנתבע בתביעת לשון הרע.

הסבים לא חויבו. לא הוכח שהם הסיתו את הנכדות. הנערות הן שסיפרו להם, והסבים רק הפנו אותן למשטרה. לפי בית המשפט, זה היה הצעד הנכון מול טענות כל כך חמורות.

התביעה שכנגד נדחתה. לא הוכח שהדברים שהאב אמר, לפי הטענה, הגיעו לאדם אחר. בלי זה אין פרסום.

איך נקבע הסכום. לחומרה: הפוסטים היו בוטים מאוד, והכותבים לא התנצלו. הם המשיכו להשמיץ את ההורים גם בעדות שלהם בבית המשפט. לקולה: הפרסום הגיע ל-11 אנשים בלבד, והיה רקע של מתח קשה ומצב נפשי קשה של הנערה. השופט הזכיר גם שבסכסוך בתוך משפחה, פיצוי גבוה עלול רק לעודד עוד תביעות. הנזקים הנוספים לא הוכחו בכלל. התוצאה: 40,000 ₪. בגלל שהתביעה הוגשה על סכום מופרז, לא נפסקו הוצאות.

בפתח פסק הדין כתב השופט שעדיף היה שהמשפחה תפנה לטיפול במקום לבית המשפט. הניסיונות שלו לשכנע את הצדדים לעשות זאת לא הצליחו.

מה זה אומר בשבילכם

קבוצה קטנה היא עדיין פרסום. 11 צופים הספיקו. מספר הקוראים השפיע על הסכום, לא על השאלה אם הייתה לשון הרע. על השאלות הייחודיות לרשתות, כמו לייק, שיתוף ומחיקה, ראו פוסטים ברשתות בזמן גירושין.

פנייה למשטרה שונה מפוסט. הסבים, שהפנו לרשויות, לא חויבו. האחים, שכתבו ברשת, חויבו. מי שחושש לשלום של ילד צריך לפנות לרשויות, לא לרשת. מידע על כך יש בעמוד אלימות במשפחה וצו הגנה.

תביעה מנופחת עולה כסף. מי שתובע סכום גבוה בלי להוכיח נזק עלול לזכות בחלק קטן ממנו, ולוותר על ההוצאות.

האם זה עדיין נכון? פסק הדין ניתן ב-2012. הכללים שעליהם הוא נשען, ההגדרה של לשון הרע וההגנות, לא השתנו מאז. הסכומים בסעיף 7א מתעדכנים לפי המדד. כל מקרה נבדק לפי הנסיבות שלו.

עוד על הנושא במאמר לשון הרע בהליך גירושין, בעמוד הליך הגירושין, ובשאר התקצירים של פסקי דין.

התקציר אינו מחליף את פסק הדין עצמו. המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.