best websites of the world
css Design Awards

עורך דין גירושין קרני שלו | משרד עו"ד לגירושין וייצוג בדיני משפחה

עו״ד קרני שלו הינו מומחה לדיני משפחה ונכלל בין עורכי הדין המובילים בתחום. עוסק בגירושין ומומחה למשא ומתן וגישור, באמצעות שילוב ייחודי של הבנה, ידע משפטי רב וטקטיקה משפטית.

מרכז המידע


צוואה שלא נחתמה בפני שני עדים – בטלה

  • September 2011
  • Posted By admin
  • 0 Comments

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפני כב’ השופט דניאל טפרברג

ת”ע 38127-02-11

מבקשת: ט.פ. נגד משיב: האפוטרופוס הכללי
פסק הדין:
מונחת בפניי בקשה לקיום צוואתו של המנוח א. ב. ז”ל שהלך לעולמו ביום 24.3.09 (להלן: המנוח). הבקשה הוגשה על ידי בתו של המנוח, ט. פ., וצורף אליה מסמך הנחזה להיות צוואה, המודפס באמצעות מחשב וחתום על ידי המנוח ורעייתו, מבלי שנחתם בפני שני עדים.
ב”כ היועץ המשפטי לממשלה התנגד לקיומה של הצוואה, מפאת הפגם המהותי שנפל בה, שכן, כאמור, המסמך נעדר חתימה בפני שני עדים, מכאן שגם אין עדים החתומים על המסמך.
בהבהרתה של המבקשת טענה היא כי כל היורשים על פי דין הביעו הסכמתם לקיום הצוואה, ומטעם זה יש לקיימה. עוד הוסיפה המבקשת, כי מאחר שלשיטתה מדובר ב”צוואה הדדית” (שכן גם רעיית המנוח, שהלכה בינתיים לעולמה, חתומה על המסמך) בהתאם לסעיף 8(א) לחוק הירושה, תשכ”ה – 1965 (להלן: החוק), הממוקם בפרק הראשון לחוק, ממילא לא חלות על צוואה הדדית המגבלות הצורניות החלות על צוואות אחרות.
בהודעתו של ב”כ היועמ”ש סבר הוא כי אין בהבהרת המבקשת, לרבות עובדת הסכמתם של היורשים, בכדי לשנות את העובדה שהמסמך אינו עונה על אף אחת מצורות הצוואה הקיימות בחוק הירושה. כן ביקש המשיב כי המבקשת תמציא תצהיר המפרט את פרטי יורשיו על פי דין של המנוח, והמליץ למבקשת להגיש בקשה לצו ירושה, ולאחר מתן הצו לערוך הסכם בין היורשים.
בתגובתה הנוספת של המבקשת חזרה היא על הנימוקים שהובהרו בהודעתה הראשונה. לתגובה זו לא צורף תצהיר המפרט את שמות היורשים, על פי דרישת ב”כ היועמ”ש, אלא תצהירים מטעם הנהנים על פי הצוואה המביעים הסכמה להכיר במסמך שהניח המנוח כצוואה.
מכאן, חזר ב”כ היועמ”ש על עמדתו לפיה אין אפשרות לקיים את הצוואה ומוטב כי תוגש בקשה למתן צו ירושה.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות שהוגשו בעקבותיה, ולאחר שניתנו למבקשת מספר הזדמנויות לעמוד על עמדתה ולפרטה, אני מורה על מחיקת הבקשה על הסף, בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד -1984 (וראו: ע”א 615/84 מרקוביץ נ’ סתם, פ”ד מב(1), 541).
המסמך שהוגש לקיום כ”צוואה” אינו מקיים, ואף לא נטען שהוא מקיים, את מרכיבי היסוד של צוואה, בהתאם לסעיף 25(ב) לחוק הירושה. מכאן שהוא כלל אינו נכנס לשעריהם של דיני הצוואות ולא ניתן לדון בקיומו של המסמך כצוואה. בד”נ 40/80 קניג נ’ כהן, פ”ד לו(3) 701, 708 בחן כב’ השופט ש’ לוין את גישתו של ב”כ העותר, שלפיה בית המשפט יכול לרפא פגמים מהותיים בצוואה אם ניכרת האותנטיות של הצוואה וקבע:
“ברישא של סעיף 25 נאמר “לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה”. “צוואה” נאמר, “נייר שהמבקש טוען שהוא צוואה” לא נאמר; מהניסוח האמור נמצאנו למדים, שצריך שיהיה קיים “גרעין” של צוואה, שניתן להתעלם מפגמיה בגדר סעיף 25, אך גם אם תמצי לומר, ש”צוואה” ברישא של סעיף 25פירושה מה שנחזה למראית עין כצוואה, לא ייוושע העותר, שהרי גם למראית עין חסרים מהפתקים, שעליהם נסב הדיו שלפנינו, מרכיבי היסוד של צוואה בכתב-יד.
שנית, על-אף האמור לעיל יכול מי שיבוא ויטען, שמגמתו של סעיף 25היא להשאיר בידי בית המשפט שיקול-דעת מלא לקיים מסמך שמבקשים לראותו כצוואה, כל אימת שקיימות ראיות אמינות בדבר קיום רצון לצוות מצדו של המנוח; והא ראיה, שבדברי ההסבר להצעת חוק הירושה בגלגולה הראשון בשנת תשי”ב (בהוצאת משרד המשפטים), שהוראותיה במרכיביהן העיקריים מצאו מקום גם בחוק, הודגש (בחוברת שהוצאה על-ידי משרד המשפטים בעמ’ 72) כי: “כל דרישות החוק לגבי צורת הצוואה אינן באות אלא כדי לאמת את רצון המצווה ולהישמר בפני זיופים ותחבולות מרמה”. לפיכך, אין ההצעה מייחסת חשיבות לפרטי הצורה ולשמירת הדרישות הפורמאליות לדקדוקיהן, ובלבד שאמיתות הצוואה אינה מוטלת בספק, וההצעה נובעת “מן המגמה הכללית להשתחרר מפורמליות יתירה ולהעדיף את התוכן על הצורה”.
לדעתי, אין להעלות מן הדברים האמורים דבר לגבי הכשרת מסמך, שמרכיבי היסוד של צוואה נעדרים ממנו”.
מכאן, שאפילו אם תוכל המבקשת להוכיח את האותנטיות של המסמך, עדיין לא ניתן יהיה לקיימו כצוואה.
לכך יש להוסיף כי הסכמתם של הנהנים על פי הצוואה אינה מועילה. אף אם נניח כי הנהנים הם היורשים על פי דין (שהרי המבקשת לא המציאה תצהיר המפרט את היורשים על פי דין), הרי שאין בכך בכדי להכשיר מסמך שמרכיביו אינם יוצרים צוואה כצוואה. האם מתקבל על הדעת כי יורשים עלפי דין יוכלו להביע הסכמה לשינויים בזהות הנהנים ע”פ הצוואה, אפילו נערכה כדין, או בפרטיו של צו ירושה? התשובה כמובן שלילית.
המחוקק הגביל את המסגרת של דיני הירושה, כך שלמעט החריג המאפשר הסתלקויות של יורשים, נבצר מהיורשים לקבוע את זהותם ואת מנתם של כל אחד מהנהנים או היורשים. זאת, בין היתר, כדי למנוע מניפולציות הנוגעות למיסוי וכיו”ב.
לאור כל האמור, איני רואה מנוס אלא להורות על מחיקת התובענה על הסף.
בשולי הדברים אעיר, כי בית המשפט מבין לליבה של המבקשת ויתר הנהנים המבקשים לקיים את רצונם של הוריהם, כפי שהם תופסים זאת. מכאן, שיתכן והפיתרון יתגלם בהגשת בקשה לצו ירושה ועריכת הסכם לחלוקת העיזבון בין היורשים.
לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה בגין בקשת הסרק.
פסק הדין יועבר למבקשת ולב”כ היועמ”ש.
ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום, ג’ אב תשע”א , 03 אוגוסט 2011 , בהעדר הצדדים.

Share

Comments