בקצרה
- בית המשפט העליון קבע שבגידה היא לא סיבה לשלול מבן זוג את חלקו ברכוש שנצבר בנישואין.
- האשמה בפירוק הנישואין לא קשורה לזכויות ברכוש. זה נכון גם כשחל חוק יחסי ממון, וגם לגבי פנסיה וזכויות מהעבודה.
- בית הדין הרבני חייב להחיל את הכלל הזה כשהוא מחליט ברכוש.
בעמוד הזה
בני זוג התגרשו אחרי כמעט 20 שנות נישואין. הבעל טען שהאישה בגדה בו, ולכן אסור שתקבל חלק מהפנסיה ומהזכויות שצבר בעבודה. בית הדין הרבני הגדול קיבל את הטענה. בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה וקבע: בגידה לא נענשת בלקיחת זכויות ברכוש.
הרקע
בני הזוג התחתנו ב-1985, ולכן חל עליהם חוק יחסי ממון. בהסכם הגירושין שאושר בבית הדין הרבני הם הסכימו לחלק את הרכוש לפי החוק. אחר כך הבעל ביקש מבית הדין לקבוע שהבגידה היא "נסיבות מיוחדות", ושהאישה לא תקבל דבר מהזכויות שנצברו בעבודה שלו.
בית הדין הרבני האזורי דחה את הבקשה. הוא כתב שאפשר לסלוד מההתנהגות, ובכל זאת לא להעניש בפגיעה בזכויות ממון. בית הדין הרבני הגדול הפך את ההחלטה ברוב דעות. לדעתו, בגידה מטילה על הצד שנבגד נטל כלכלי פתאומי, "לבנות בית אחר", ולכן מוצדק להקל עליו באיזון. האישה עתרה לבג״ץ.
מה נפסק
בית המשפט העליון קיבל את העתירה, וקבע שהזכויות יחולקו שווה בשווה. הנימוקים, בקיצור:
- הכלל הוא איזון שווה. סעיף 8 לחוק מאפשר לסטות ממנו רק בנסיבות מיוחדות, אחרי בדיקה של כל הנסיבות.
- אשמה היא לא נסיבה כזו. כבר בעבר נפסק שבגידה או עזיבת הבית יכולות לסיים את השיתוף, אבל לא לבטל בדיעבד זכויות שכבר נצברו. האשמה בפירוק הנישואין "אין ולא כלום" עם הזכויות ברכוש.
- זה חל גם על חוק יחסי ממון. הבעל טען שהכלל נקבע לזוגות שחלה עליהם הלכת השיתוף. בית המשפט דחה את ההבחנה.
- זה חל גם על פנסיה ועל נכסי קריירה. זכויות מהעבודה הן חלק מפירות העבודה של שני בני הזוג.
- "לבנות בית אחר" זה לא נימוק. כל גירושין מביאים נטל כלכלי, לא רק גירושין בגלל בגידה. קבלת הנימוק הייתה מחזירה את העונש בדלת האחורית.
- בית הדין האזורידחה את הבקשהאפשר לסלוד מההתנהגות, ובכל זאת לא להעניש בממון
- בית הדין הגדולהפך את ההחלטהברוב דעות: הבגידה היא נסיבות מיוחדות
- בג״ץ, 2008קיבל את העתירההזכויות מחולקות שווה בשווה
מה זה אומר בשבילכם
פסק הדין ניתן ב-2008, והכלל שלו עדיין חל. מי שבגד לא מאבד את חלקו בדירה, בחסכונות או בפנסיה שנצברו עד הפרידה. זה נכון בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני. המאמר איזון משאבים מסביר מה עוד נכנס לחלוקה.
עם זאת, בגידה לא בלי השלכות. היא יכולה לסמן את מועד הקרע, כלומר את הרגע שבו מפסיקים לצבור רכוש משותף. היא יכולה להשפיע על שאלות של מעמד אישי בבית הדין הרבני, כמו הכתובה. ויש שאלות נפרדות, כמו מה מותר לעשות כדי להוכיח אותה, שמוסברות במאמר פרטיות וראיות לבגידה.
פסק דין אחד לא מכריע כל מקרה. אם יש טענה אחרת לחלוקה לא שווה, למשל פער גדול בהכנסות, היא נבדקת לפי הנסיבות שלה. עוד סיכומים נמצאים בעמוד פסקי דין.
התקציר אינו מחליף את פסק הדין עצמו. המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.