best websites of the world
css Design Awards

עורך דין גירושין קרני שלו | משרד עו"ד לגירושין וייצוג בדיני משפחה

עו״ד קרני שלו הינו מומחה לדיני משפחה ונכלל בין עורכי הדין המובילים בתחום. עוסק בגירושין ומומחה למשא ומתן וגישור, באמצעות שילוב ייחודי של הבנה, ידע משפטי רב וטקטיקה משפטית.

מרכז המידע


מתגרשים? יש רכוש משותף וכעת צריך לחלק אותו בין בני הזוג…

  • August 2015
  • Posted By admin
  • 0 Comments

 שותפות בנכסים על פי חוק יחסי ממון

סעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון קובע, כי עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן הזוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי שניהם, למעט החריגים הקבועים בסעיף 5(א)1- 5(א)3.

הסדר זה חל במצב בו בני הזוג לא עשו ביניהם הסכם ממון תקף. במידה ובני הזוג ערכו הסכם ממון כאמור, יחולו הוראות ההסכם, ובהעדר התייחסות ספציפית בהסכם הממון, יחולו הוראות החוק כהוראות משלימות ויראו את בני הזוג כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה.

כאמור, הזכות לאיזון משאבים בין בני זוג תקפה בפקיעת הנישואין, או במועד מוקדם יותר, על פי הנסיבות הקבועות בסעיף 5א לחוק, ואין בכריתת ברית הנישואין או בהתקיימותם בפועל כדי לפגוע בקניינם של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

שותפות בנכסים חיצוניים

נכסים חיצוניים הם כאלה אשר נמצאים, על פי החוק, מחוץ למאסת הנכסים המשותפת. סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון קובע, כי הנכסים הבאים לא יבואו במאסת הנכסים המשותפת:

(1)      נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2)        גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו     או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3)        נכסים שבני זוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.”

המשותף לכל הנכסים הללו הוא שהם לא נוצרו ביגיעת שני בני הזוג במהלך תקופות נישואיהם, כלומר אינם פרי מאמץ משותף.

החל משנות ה 90, הרחיבה הפסיקה את תחולת הנכסים שאפשר לכלול במסגרת איזון המשאבים – תוך צמצום הנכסים החריגים שנזכרים בסעיף 5(א) לחוק – אם הנסיבות הצדיקו זאת, על פי בדיקת מערכת שיקולים מוסדרת, לרבות דרישת “דבר מה נוסף” – כגון השקעות כספיות בנכס החיצוני.

כך, לעיתים, נכסים חיצוניים אלה ימצאו דרכם, באמצעות החלטה שיפוטית, לתוך כלל הנכסים הנכללים באיזון המשאבים.

בעניין זה יש להעיר, כי אף שהמגמה בפסיקה היא הרחבת השיתוף, בתי המשפט נוקטים משנה זהירות ביישום מגמה זאת, ובוחנים כמובן כל מקרה לגופו.

שיקולים לקביעת שותפות בנכסים חיצוניים

להלן מערכת השיקולים, בה נעזרים בתי המשפט, כדי לכלול נכסים חיצוניים במאסת הנכסים המשותפים בעת הגירושין.

כשיקולים לקביעת שותפות בנכסים שאינם חלק מאיזון המשאבים, יילקחו בחשבון אינדיקציות המרמזות על אופיי חיי הנישואין בין בני הזוג, ובין היתר:

א.         אורכם של נישואין. ככל שהנישואין ארוכים יותר, כל ייטה בית המשפט לקבוע כי הנכסים החיצוניים נטמעו במאסת הרכוש המשותף. בנישואין ארוכים של עשרות שנים, מניח בית המשפט כי הזוג קיים משק בית במאמץ משותף בין בעבודה בבית ובין בעבודה בחוץ, לכן מטשטשים הגבולות ומתערבבים המשאבים.

ב.         טיב הנכס החיצוני. ככל שמדובר בנכס הקרוב יותר למרחב המשפחתי, ייטה בית המשפט להכניסו למאסת הנכסים המשותפת, על אף היותו נכס חיצוני.

ג.         ילדים משותפים. הבאת ילדים משותפים וגידולם מהווים אינדיקציה משמעותית לקיומם של חיי משפחה בבית משותף, ולעיתים אפשר להסיק מכך כוונת שיתוף.

ד.         הנישואין הם נישואין ראשונים או שניים. בנישואין ראשונים ייטה בית המשפט לקבל טענת שיתוף בנכס, בניגוד לנישואין שניים, כיוון שבהם, בדרך כלל, כל צד נוהג לשמור לעצמו את הרכוש שצבר.

ה.         אופי היחסים בין הצדדים. ככל שיוכח כי הנישואין נשאו אופי כולל של הרמוניה ושיתוף, ייטה בית המשפט לקבל טענה לפיה בני הזוג התכוונו לשיתוף גם בנכס החיצוני.

ו.          שיתוף באמצעות תשלום וחסכנות. ככל שיוכח כי בני הזוג השתמשו בחשבון משותף לצורך תשלומים, כגון משכנתא עבור בית שרשום על שם אחד מהצדדים בלבד, או לדוגמא, האישה לוותה כסף לצורך כיסוי חובות בעסק של בעלה – אזי ייטה בית המשפט לקבל טענה בדבר שיתוף בנכס חיצוני. מנגד אם הזוג נהגו לפעול דרך חשבונות בנק נפרדים, וניהלו קופה נפרדת – נטל הוכחת השיתוף בנכסים חיצוניים יהיה כבד יותר.

ז           אופן השימוש בנכס. ככל שמדובר בנכס חיצוני שנעשה בו שימוש משותף, כך ייטה בית המשפט לראות בו חלק מהרכוש המשותף, בניגוד לנכס חיצוני שבו השתמש אחד מבני הזוג בלבד.

Share

Comments