best websites of the world
css Design Awards

עורך דין גירושין קרני שלו | משרד עו"ד לגירושין וייצוג בדיני משפחה

עו״ד קרני שלו הינו מומחה לדיני משפחה ונכלל בין עורכי הדין המובילים בתחום. עוסק בגירושין ומומחה למשא ומתן וגישור, באמצעות שילוב ייחודי של הבנה, ידע משפטי רב וטקטיקה משפטית.

מרכז המידע


ידועים בציבור

  • October 2010
  • Posted By admin
  • 0 Comments

כדי שאישה תיחשב על פי הפסיקה כידועה בציבור או להיפך, על בני הזוג לקיים חיי משפחה המבוססים על חיבה ואינטימיות. מערכת היחסים בין בני הזוג תעיד על קשירת גורל וניהול משק בית משותף, כאשר ניהול משק הבית הוא פועל יוצא וטבעי מניהול חיי משפחה משותפים וכנהוג בין בעל לאישה הדבקים זה בזה.

מעמדם של הידועים בציבור מוסדר בחוקים שונים ובהקשרים שונים, כאשר נקבע כי לא מדובר בסטאטוס ממנו נגזר מערך שלם של זכויות וחובות, כדוגמת סטאטוס הנישואין, אלא מדובר בהכרזה של מצב עובדתי לצורך קבלת זכויות מסוימות מאדם מסוים, הידוע בציבור, או מגוף מסוים לפי חוק.

ניתן לומר כי קיימים תנאי סף מינימאליים לצורך הכרה בבני זוג כידועים בציבור ולא קיימת הגדרה אחידה של מושג זה אשר חלה הן במערכת הפנימית בין בני הזוג והן כלפי צדדים שלישיים.

בשל כך, יצקו בתי המשפט תוכן למושג הידועים בציבור בכל מקרה ומקרה ונסיבותיו, בהתאם לסוגיה המונחת בפניהם ובהתאם להגדרת המושג בחוקים השונים.

היעדר אחידות בחוקים השונים להגדרת הידועים בציבור והיעדר תנאי סף מינימאליים, מובילים, במקרים מסוימים, לתוצאה לא רצויה, לפיה אדם יוכר כידוע בציבור לצורך קבלת זכויות על פי חוק אחד, ולא יוכר כך לצורך חוק אחר (ע”א 2122/04 משרד הביטחון נ’ ביטון). ההכרה בבני הזוג כידועים בציבור נועדה להשוות את מעמדם של בני הזוג החיים יחד כנשואים, למעמדם של בני זוג נשואים. הכרה זו שורשה בקשיים שהתעוררו לגבי בני זוג מסוימים להינשא בהתאם לחוקי מדינת ישראל (מעוכבי גט, נישואי כהן גרושה, בני דתות שונות, בני זוג מאותו המין ועוד), וכן הצורך ליתן מענה לאותם בני זוג אשר בחרו במודע שלא להינשא, מטעמים אלה ואחרים, וחיים כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין, ללא האלמנט של קשר נישואין פורמאלי.

בתי המשפט הרחיבו עם השנים את הפסיקה והכירו בבני זוג כידועים בציבור גם לגבי בני זוג שחיו ביחד כ”חברים” במובן הרגיל של המילה וגם כאשר המדובר היה בבני זוג מאותו המין.

מוסד הידועים בציבור הינו ייחודי במשפט הישראלי. ייחודיות זו משתקפת בעיקר בהיעדרן של מגבלות פורמאליות, כגון משך זמן מינימאלי של חיים משותפים, כתובת מגורים משותפת, כשירות לנישואין, הצגה חברתית כנשואים ובנכונות לוותר במקרים מסוימים על רכיבים חשובים בהגדרת ידועים בציבור, כגון קיום סדיר של יחסי מין, חיים תקינים, משך חיים משותף ממושך, נאמנות מינית בין הצדדים, שיתוף ברכוש ועוד.

המועד בו בני הזוג נחשבים כידועים בציבור

 

תמ”ש 35924/99 ד’ ו’ נ’ י’ א’ – קבע השופט שוחט: “המושג ידועים בציבור זכה, במהלך השנים, להגדרה ברורה בשורה ארוכה של פסקי דין. הפסיקה העמידה שני תנאי סף, במצטבר ובמשתלב, לקיומה של מערכת יחסים שכזו – חיי משפחה וניהול משק בית משותף. תנאים אלה הם תנאים מהותיים ואין המדובר בדרישה ראייתית גרידא. יחד עם זאת, שאלת קיומם של תנאים אלה ראוי שתבחן על פי קריטריונים סובייקטיביים – כיצד ראו בני הזוג עצמם, האיש והאישה, את מערכת היחסים ביניהם. אין לחפש ואין לגבש קריטריונים נוקשים לדיבור “חיי משפחה” ולדיבור “משק בית משותף”. אין להקצות למונח “ידועים בציבור” מבחן נוקשה אובייקטיבי. המונח הינו מעין תדמית משתנית של יחסים בין בני זוג שמרכיביה שונים מזוג לזוג. אין לך מתכונת אחת של “חיי משפחה” ב”משק בית משותף” המצויה אצל כל הזוגות הנשואים.

שונים הדברים מזוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וגורמים רבים אחרים שלא נצליח למנותם ולמצותם.

משכך, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, מתוך ראיה כוללת של העובדות ומתוך סקירת מערכת היחסים על פי המרכיבים השונים והמאפיינים המתקיימים בהם.

המבחן הסובייקטיבי, המשמש בסיס לקביעת היחסים בין בני הזוג כידועים בציבור הביא להרחבתם של אמות המידה המאפשרות הכרה במערכת יחסים זו. כך למשל הדרישה למקום מגורים משותף וקבוע כתנאי מוחלט שבלעדיו אין נתרככה עם השנים והיעדרו של מקום מגורים קבוע ששני בני הזוג מתגוררים בו, לא שלל את האפשרות להיחשב כידועים בציבור (ע”א 79/83 היועמ”ש נ’ שוקרון).

במקביל סירבה הפסיקה להגדיר זמן מינימום של מגורים משותפים הנדרש לצורך הכרה בבני הזוג כידועים בציבור לצורך חוק הירושה.

ת”ע 3693/90 אמיר נ’ זגר – בני הזוג התגוררו במשך מספר חודשים תחת קורת גג משותפת. האיש הלך לעולמו. האישה הוגדרה כיורשת.

ע”א 107/87 אלון נ’ מנדלסון – אין דרישת זמן מינימאלית אשר ממנה ואילך ניתן יהיה להיכנס בגדר ידועים בציבור. המגמה הרווחת היא שגם פרק זמן של שלושה חודשים עשוי להיחשב, תלוי בנסיבות, כזמן סביר לצורך הכניסה להגדרה זו

זכות הירושה של הידוע בציבור

כבוד השופט גייפמן מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי:
הידועה בציבור, אינה עניין של סטאטוס, אלא של מצב עובדתי. זכות הירושה של הידועה בציבור, מכוח סעיף 55 לחוק הירושה, אינה תלויה בכוונה כלשהי של בן הזוג שנפטר. הפרדה ברכוש, בהיבט של העדר שיתוף כלכלי, אינה שוללת את מעמדה של בת הזוג כידועה בציבור לצורך ירושה. העדר מקום מגורים קבוע אינו שולל את היותם ידועים בציבור לצורך ירושה.
בנוסף, אין דרישה לתקופת זמן מינימאלית של חיים משותפים, ואולם, לצורך הכרה בידועה בציבור כיורשת ניתן להסתפק בתקופה קצרה של חיים משותפים. אף קיום קשרים אינטימיים עם אחרים, במקביל לקשר עם בן הזוג, אינו שולל את היותה של בת הזוג ידועה בציבור לצורך חוק הירושה. אין כל צורך בהכרה חברתית, שהציבור יחשוב כלפי חוץ, שבני הזוג נשואים.
קיימים חמישה מאפיינים עיקריים, על מנת לסווג בת זוג כ”ידועה בציבור” לצורך ירושה:
1.       ההיבט האינטימי – קיומם של יחסי אישות בין בני הזוג.
2.       ההיבט האמוציונאלי – שהשניים רואים עצמם כבני זוג, להבדיל מהשאלה כיצד הקשר ביניהם נראה כלפי חוץ.
3.       ההיבט הכלכלי – קיומו של משק בית משותף ולא סתם משק בית משותף לצורך הנוחות, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים.
4.       כוונת קביעות – כוונה לקשירת קשר קבע.
5.       היבט הכשירות – בני הזוג אינם נשואים לאחר, דרישה המצוינת בסעיף 55 לחוק הירושה.
המאפיינים לסיווג אישה כידועה בציבור לשם תחולת חוק הירושה נבחנים במבחן סובייקטיבי – בראי בני הזוג ולא במבחן אובייקטיבי. כמו כן מדובר בדרישה מצטברת לקיום כל חמשת היסודות שפורטו לעיל.
תנאיי הכניסה של ידועה בציבור כיורשת צריכים להתקיים עד למות בן הזוג ממש, והינם קוגנטיים, היינו, שלא ניתן להתנות עליהם. נטל הראיה להוכיח זכות ירושה של ידועה בציבור רובץ על הטוען כי הינו ידוע בציבור לפי חוק הירושה.

בפסק הדין רובץ נטל זה כעל כתפי התובעת.כבוד השופט גייפמן קבע כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה ועל כן, לא היה ניתן להצהיר עליה כידועה ציבור, לצורך סעיף 55 לחוק הירושה. נטל ההוכחה בדבר קיומם של מאפיינים אלה, המרמזים על ידועים בציבור, מוטל על הטוען למעמד זה של ידוע בציבור (עא 714/88 שנצר נרבלין).

חיוב בתשלומים עיתיים לידועה בציבור

בר”ע (חי’) 3198/08 פלונית נ’ פלוני: המדובר על מזונות זמניים למבקשת ולילדיהם הקטינים של הצדדים. המשיב  והמבקשת, חיו בני זוג ידועים בציבור ונולדו להם שלושה ילדים. הואיל והצדדים אינם נשואים, חובת מזונות מוגדרת כחובה אזרחית. הבת הקטינה נמצאת בחזקת אביה ולפיכך לא נקבעו לה מזונות. עבור הבנים הקטינים המתגוררים עם המבקשת, נפסקו כמזונות זמניים סך 2,000 ₪ לכל אחד מהם.

דיון

ככלל, התערבות בית המשפט שלערעור בגובה דמי מזונות אשר נפסקים על ידי הערכאה הראשונה הנה מצומצמת, ובית המשפט שלערעור לא יתערב בפסיקת דמי מזונות, אלא במקרים חריגים. כך, ביתר שאת, כאשר מדובר במזונות זמניים. ראה: ע”א 56/85 אביאני נ’ אביאני, ובע”מ 928/06 פלונית נ’ פלוני (לא פורסם):

כידוע, בדרך כלל לא יתערב בית משפט שלערעורים בהחלטה שעניינה סעד זמני… החלטה בעניין מזונות זמניים, כשמה, היא סעד זמני.

וכן:

…שיעור המזונות שעל המבקש לשלם, תלוי בנסיבות ובקביעות העובדתיות של כל מקרה ומקרה, ועל כן ככלל אין מקום להתערבות בהחלטותיה של הערכאה הדיונית, אשר לה הכלים המתאימים לבירור סוגיה זו..” (בע”מ 6088/06 פלוני נ’ פלוני, פורסם במאגרים המשפטיים).

וכן:

מקובלנו כי כאשר “בית-המשפט קמא הגיע למסקנתו בענין שיעור המזונות… ערכאה זו אינה נוהגת בדרכה של הערכאה הראשונה ואינה בודקת את העובדות כדי להעריך את שעור המזונות מחדש” (ע”א 544/82 חממי נ’ חממי; ע”א 192/82 סדן נ’ סדן), ובלשון אחרת “הלכה מימים ימימה היא כי בית משפט של ערעור אינו נכנס לדיון מחודש בשאלות עובדתיות שהוכרעו בערכאה הנמוכה. הלכה זו מופעלת בדווקנות יתר בכל הקשור לפסיקת מזונות (ע”א 732/88 קמחי נ’ קמחי).

 

המקרה דנן אינו נופל בגדר אותם חריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור בקביעת גובה הסכום למזונות הילדים או למזונות/דמי השיקום המבקשת.

לעניין תקופת  התשלום מצא בית המשפט, כי לא היה מקום לקצוב בשלב של קביעת המזונות הזמניים את משך התקופה. המזונות  נועדו לתת מזור למחסור והשינוי באורחות החיים שנוצרו עקב הפרידה. ההחלטה לגבי משך התקופה היא עניין לפסק הדין בתביעה, ותהיה תלויה בגורמים רבים כמו משך החיים המשותפים, מידת התלות ההדדית, ההסתמכות על המשך קיומם, פערי הכוחות בין הצדדים ותוצאת חלוקת הרכוש ביניהם ועוד. משכך קובע בית המשפט, כי החיוב במזונות זמניים ימשיך לחול ללא הגבלת מועד, וזאת עד למתן פסק דין או החלטה אחרת.

Share

Comments