best websites of the world
css Design Awards

עורך דין גירושין קרני שלו | משרד עו"ד לגירושין וייצוג בדיני משפחה

עו״ד קרני שלו הינו מומחה לדיני משפחה ונכלל בין עורכי הדין המובילים בתחום. עוסק בגירושין ומומחה למשא ומתן וגישור, באמצעות שילוב ייחודי של הבנה, ידע משפטי רב וטקטיקה משפטית.

מרכז המידע


הסכם ממון

  • October 2010
  • Posted By admin
  • 0 Comments

רקע:

 

בשנת 1973 חוקק בישראל חוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר נועד להסדיר את מערכת היחסים הרכושית והממונית בין בני זוג בעת גירושיהם. החוק חל על בני זוג אשר התחתנו לאחר ה-1.1.1974. טרם חקיקת החוק חלה “הלכת השיתוף” בין בני זוג, הלכה שהינה יצירת פסיקה ואינה מעוגנת בחקיקה (הלכת השיתוף קובעת, באופן כללי, כי כל הרכוש שנצבר על ידי בני זוג במהלך חייהם המשותפים שייכים שווה בשווה לשניהם).

חוק יחסי ממון קובע כי מערכת היחסים הממוניים בין בני זוג תוסדר באמצעות הסכם ממון. איזון המשאבים נקבע בחוק יחסי ממון כברירת מחדל, כאשר הצדדים לא ערכו ביניהם הסכם מפורש. במקרה כזה יחשבו הצדדים כמי שעשו הסכם ממון המוצע ע”י החוק, ואשר עיקרו הוא איזון משאבים.

התפיסה העומדת מאחורי ההסדר היא כי בני זוג חופשיים להסכים ביניהם על הסדר הממון כראות עיניהם. תפיסה זו הולמת את רעיון השוויון והאוטונומיה של הפרט.

כל נכסיהם של בני הזוג נכנסים לאיזון משאבים, למעט נכסים המנויים בסעיף 5 לחוק יחסי ממון.

חוק יחסי ממון בין בני זוג מסדיר בחלקו הראשון את נושא הסכם הממון. הסכם הממון חייב להיות בכתב ויש להביא את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, שסמכותם במקום מושבו של אחד מבני הזוג. טרם קבלת האישור, השופט יוודא כי הצדדים אכן הבינו את הכתוב בהסכם על תוצאותיו האפשריות וכי החתימה שלהם נעשתה בהסכמה חופשית. כאשר כל אלה התקיימו, יאושר הסכם הממון ויזכה בתוקף פסק דין. הסכם ממון שאינו עונה על אחת הדרישות – אינו תקף.

מטבע הדברים, בני זוג העומדים להתחתן חושבים על קשר לעולמים ועצם העלאת הרעיון של חתימה על הסכם ממון גובלת בפגיעה, ערעור היחסים ומלווה בעלבון. בעצם, צד המציע חתימה על הסכם כאמור, חושף חשש מסוים ואולי אף כוונות לא כנות ומניע נסתר. פעמים רבות בן זוג, לרוב החלש, יסרב לחתום על הסכם ממון, דבר העלול להוביל לפרידה.

אולם, חשוב לציין את החשיבות הרבה בעריכת הסכם ממון. הסכם ממון הוגן מבטיח את זכויות הצדדים, מעניק יציבות וודאות למערכת היחסים העתידית.
באמצעות ההסכם יודע כל צד, מראש, את זכויותיו וחובותיו, ובהתאם מסוגל לכלכל את צעדיו. כך למשל במקרה שבו אחד הצדדים מבוסס כלכלית ואילו הצד השני חסר כל, ובהסכם הממון נקבע כי לא תחול על הצדדים הלכת השיתוף או איזון המשאבים, הרי שהצד החלש מבחינה כלכלית ישכיל לחשוב על אפשרות של פרידה, שגם לאחריה יישאר בשן ועין. היתרון בהסכם הממון בא לידי ביטוי בכך שביכולתו של אותו צד חלש לחסוך בידיעה כי בכל רגע נתון הוא עשוי למצוא את עצמו מחוץ למערכת הנישואין בלא כלום.
יתרון נוסף של הסכם ממון נעוץ בעובדה כי יימנע אקט של סחטנות מצד בן זוג שאינו מעוניין בגירושין. בהעדר הסכם ממון יכול בן הזוג שאינו מעוניין בגירושין לסרב ליתן גט עד אשר יסכים בן הזוג השני לשלם סכומי כסף נכבדים בתמורה לגט המיוחל.

חתימה על הסכם ממון מצביעה על הסכמה הדדית של בני הזוג כי נישואיהם באים מאהבה אמיתית ולא מונעים משיקולים כלכליים לא כנים. כאשר קיים פער כלכלי בין בני הזוג, ייתכן ויעלה חשש, סביר לרוב, בליבו של הצד החזק כלכלית, כי הצד השני רוצה בו משיקולים כלכליים ותו לא. במצב דברים זה, עריכת הסכם ממון מזים את החשש של הצד המבוסס, שאכן הצד השני מונע מאהבה כנה שאינה תלויה בדבר. חשיבות הסכם ממון מקבלת משנה תוקף כאשר הנישואין שניים, ההסכם מגן על הילדים מהנישואין הראשונים ועשוי לשפר את טיב מערכת היחסים ולמנוע חיכוכים כלכליים בעתיד.

חוק יחסי ממון בחלקו השני , עוסק באותם מקרים בהם בני הזוג לא ערכו הסכם ממון או שערכו הסכם ממון חלקי. במצב דברים זה, תתקיים הלכת איזון משאבים, היינו חלוקה שווה בין בני הזוג ברכושם המשותף. החלוקה כאמור תתבצע רק בתום הנישואין – אם ע”י גירושין או בשל מות אחד מבני הזוג. לשם עריכת איזון משאבים יש לאמוד את נכסי כל אחד מבני הזוג ומזה לנכות את סכום החובות של הזוג.
במידה ושווים של נכסי אחד מבני הזוג עולה על שווי נכסיו של השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש. נכסים שהיו ברשותם טרם הנישואין ונכסים שקיבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין, לא יכנסו לחישוב איזון המשאבים.

על פי הוראות סעיף 11 לחוק יחסי ממון קיימת הגבלה על זכותו של כל אחד מבני הזוג לעשות עסקאות אשר עלולות לפגוע באיזון, כאשר על-פי הוראות סעיף 7 לחוק יחסי ממון, ירחיב בית המשפט את בסיס האיזון במקרה בו הוא נוכח לאחר שהוכח בפניו, כי אחד מבני הזוג הוציא מהאיזון במתכוון נכס, או נתן זכות כלשהיא במתנה לצד ג’, על מנת לסכל את זכותו של בן הזוג האחר-כי נכס זה יהיה במסת  נכסי וזכויות הצדדים  במועד עריכת איזון המשאבים.

הסכם ידועים בציבור:

הסכם ממון בין ידועים בציבור מומלץ מאוד ואף הכרחי לעתיד המשותף של בני הזוג. ידועים בציבור מוכרים הן בפסיקה והן בחקיקה ורוכשים זכויות זה ברכוש זה, וזאת במידה ויוכחו כוונת שיתוף באשר לרכושם שנצבר במהלך הקשר המשותף. בהסכם ידועים בציבור ניתן להגדיר ולתחום את אופן חלוקת הרכוש שייצבר במהלך הקשר.

בהסכם ידועים בציבור, כמו בכל הסכם יחסי ממון, ניתן ליצור הפרדה אבסולוטית ברכוש, לשתף בנכס ספציפי או לקבוע מנגנונים לאופן הקשר המשותף מבחינה כלכלית על כל המשתמע מכך. הסכם ממון בין ידועים בציבור רצוי שיחיל את אשר יקרה בפירוד עתידי. בפרידה של ידועים בציבור יש משמעויות ממוניות ומשפטיות וחשוב לעגן את היחסים בהסכם בהיר. חשוב לזכור, אין פרק זמן שלאחריו יחשב זוג כידועים בציבור. מהות היחסים וכוונת הצדדים הוא אשר יכריע בשאלה. ייתכן אף מצב בו בני הזוג לא התגוררו תחת קורת גג אחת וזכו להיות ידועים בציבור וזאת משום שמכלול הנסיבות הצביע על ניהול חיים משותף.

כב’ השופטת דורנר, ברעא 6854/00 :
“אכן, ככל שחוק יחסי ממון אינו חל על בני זוג ידועים בציבור, ממלא חוק בית המשפט למשפחה את החסר. מקובלת עלי קביעתו לש בית המשפט המחוזי, כי ההוראה שבחוק בית המשפט למשפחה אינה עומדת בסתירה להוראות שבחוק יחסי ממון, אלא ההוראות משלימות זו את זו. שני החוקים גם יחד מאפשרים לבני זוג החיים במשותף להסכים ביניהם על משטר ממוני, המסדיר את הסוגיות הרכושיות הקשורות בחיים בצוותא, ובכך הם מקדמים את אותה התכלית.”

כמו כל הסכם ממון, חשוב כי הסכם בין ידועים בציבור יקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה, משמע יקבל תוקף של פסק דין אשר יהיה מחייב ואף יגרום למחויבות בין בני הזוג.

מוניטין אישי, נכסי קריירה:

נכסי קריירה הוגדרו על ידי בית המשפט העליון, בפרשת פלוני נ’ פלונית, וכך נאמר שם:

“מהם נכסי קריירה”? מבלי להציב רשימה סגורה, נבהיר כי עוסקים אנו בכושרו של האדם להשתכר, קרי: בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, על דרך הכלל, פרט לכישוריו של האדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי. ברי כי אלה קשורים זה לזה ועשויה להיות ביניהם חפיפה-כך למשל, המוניטין שאדם רוכש, השכלתו וניסיונו, אינם בהכרח מרכיבים נפרדים… יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף. ודוק: מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין, יש לגרוע מן הפער הזה  את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק. יובהר כי בדברנו על כושר השתכרות אין אנו עוסקים ב”נכס עתידי” כי אם בנכס בר קיימא, שפירותיו יצמחו ויבשלו ברבות השנים. כושר ההשתכרות  נוצר וקיים. הוצאתו אל הפועל היא שתעשה בעתיד במובן זה, אין הוא שונה מכל נכס, שמחירו משקף את האפשרות להפיק ממנו רווחים בעתיד.”

הסכם ממון בין בני זוג מאותו מין:

  • תמ”ש (ת”א) 1430/03 עסק באישור הסכם רכוש בין בני זוג הומוסקסואלים. ההסכם הסדיר את ענייני הרכוש בין שני הגברים שניהלו חיים משותפים.

ההסכם הוגש לבית המשפט לענייני משפחה ת”א, שם פסקה כבוד השופטת חנה ריש-רוטשילד כי לבית המשפט לענייני משפחה נתונה הסמכות, מכוח סעיף (2) (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-1995, לאשר הסכם הנערך בין בני זוג מאותו המין, שכן בגדר המונח “בני זוג” בסעיף זה בא גם בן זוג מאותו המין.

תמ”ש (ת”א) 6960/03 עסק באישור הסכם עפ”י סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה לבני זוג מאותו מין. בני הזוג מאותו המין חיו יחד כמשפחה וניהלו משק בית משותף כ 19 שנה. הזוג ערכו הסכם הכולל: הסדרי רכוש בעת החיים המשותפים ולעת פרידה/ מוות, גידול תאומים אשר נולדו מאישה אחרת ושותפות מלאה בסיפוק צרכיהם של הילדים. כבוד השופטת גרניט קבעה כי אין כל מניעה לאשר ההסכם עפ”י סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

Share

Comments