best websites of the world
css Design Awards

עורך דין גירושין קרני שלו | משרד עו"ד לגירושין וייצוג בדיני משפחה

עו״ד קרני שלו הינו מומחה לדיני משפחה ונכלל בין עורכי הדין המובילים בתחום. עוסק בגירושין ומומחה למשא ומתן וגישור, באמצעות שילוב ייחודי של הבנה, ידע משפטי רב וטקטיקה משפטית.

מרכז המידע


אלימות במשפחה

  • October 2010
  • Posted By admin
  • 0 Comments

אלימות בתוך המשפחה זוהי תופעה הולכת וגדלה, המלווה בהשלכות הרסניות לתא המשפחתי בכללו ומשם לחברה כולה.

בנסיבות בהן אירע מעשה אלימות במשפחה, או כאשר קיים חשש לקיומו של אירוע אלים, יש לפנות למשטרה ולהגיש תלונה. המשטרה רשאית להרחיק בן זוג אלים מן הבית למספר ימים. צו כזה ניתן במהירות יחסית, אולם הוא מהווה פתרון קצר טווח, שאין בו די לאחר שימי ההרחקה מסתיימים.

לשם פתרון ממשי, אשר יעזור בהפסקת האלימות, יש לפנות לבית המשפט להוצאת צו הגנה כנגד בן הזוג האלים. לצורך כך, ניתן לפנות לבית משפט שלום או בית המשפט לענייני משפחה. בבקשה לצו הגנה, יש לפרט את הנסיבות שהביאו לקרות האירוע, וכן כל פרט רלוונטי אחר כגון אישור הגשת תלונה במשטרה, אישורים רפואיים במידה ויש, וכן יש לדווח אם בן הזוג נושא נשק.

חשוב לציין, כי אין להשתהות בהגשת הבקשה למתן צו הגנה ועל בן המשפחה הנפגע, לפנות לבית המשפט בבהילות. שיהוי, בנסיבות בלתי מוצדקות, עלול להביא לדחיית הבקשה.

צו ההגנה גם הוא, מוגבל בזמן ואינו מהווה פתרון קבע. החוק למניעת אלימות במשפחה מעניק לבית המשפט סמכות להרחיק בן זוג אלים מהבית, בצו הגנה, לתקופת זמן מוגבלת בלבד. על פי החוק, תוקפו של הצו הוא לשלושה חודשים ובית המשפט רשאי להאריך את הצו עד לתקופה של חצי שנה. במקרים חריגים במיוחד, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת של שנה אחת.

חשוב לדעת, כי גם אלימות נפשית מצדיקה הוצאת צו הגנה. כמו כן, התנהגות בן הזוג שאינה מאפשרת ניהול אורח חיים תקין וסביר בבית, מצדיקה אף היא הוצאת צו הגנה, בנסיבות מסוימות.

בהקשר זה פסק כבוד השופט מ’ אלון בזו הלשון: “האישה זכאית לתנאי מגורים סבירים ושקטים, שיהא בהם כדי לאפשר לה לחיות את חייה ולעסוק בעבודתה, אם בבית ואם מחוצה לו, ולגדל את ילדיה. ויש שאלימות “רוחנית” קשה היא אלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי הירידה לחיי הזולת. הכללים המנחים הם – לחיים ניתנה ולא לצער ניתנה, ואין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ועל פיהם ולאורם ישקול ויחליט בית המשפט בכל עניין ועניין לפי נסיבותיו”.

כאמור, ניתן לקבל צו הגנה גם בנסיבות בהן האלימות הינה נפשית. עם זאת מדגיש בית המשפט, כי צו הגנה, האוסר כניסתו של אדם לביתו שלו, לא יינתן כלאחר יד, ועל בית המשפט מוטלת חובת זהירות גדולה ומדוקדקת, לבל תהפוך הוצאת צו הגנה לדבר שבשגרה, הניתן ללא עיון מרובה וקפדני.

החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.

חוק זה חוקק בכדי לתת לבית המשפט את הסמכות והכוח להפריד בין בן משפחה המתנהג באלימות לבן המשפחה הנפגע, אף במחיר של מניעת מגורי הפוגע תחת אותה קורת גג.

מטרת החוק הינה לתת סעד מיידי לבני משפחה החשופים לאלימות מאת בני משפחתם.

במידה ובית המשפט מוצא לנכון לתת את צו ההגנה, נאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק. במעמד מתן הצו מורה בית המשפט על תפיסת נשקו של המחויב בצו.

חוק זה מקנה לבית המשפט את הסמכות לנקוט במספר פעולות והן: להוציא צו האוסר על אדם להיכנס לדירת המגורים של בן המשפחה המבקש, או להימצא במרחק מסוים ממנה; לאסור על אדם להטריד בן משפחה; למנוע שימוש בנכס המשמש את בן המשפחה המבקש; לדרוש ערובה לקיום הצו או לקיומה של התנהגות טובה על ידי הצד האלים ועוד.

צו הגנה ניתן לתקופה של עד שלושה חודשים. בית המשפט רשאי להאריכו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים. בית המשפט אף רשאי, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להאריך את הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת.

במידה ובן הזוג מפר את צו ההגנה שניתן נגדו, על בן הזוג השני להגיש תלונה במשטרה. שוטר רשאי לעצור את מפר הצו לאלתר, מבלי להיזקק להחלטת בית המשפט בעניין.

זהו הליך ללא עלות כספית מאחר וההליך פטור מאגרה ואינו מחייב ייצוג ע”י עורך דין. בשל הקלות אלה, עלולות להתרחש נסיבות בהן תגיש אישה בקשות חסרות בסיס לצווי הגנה, כחלק מטקטיקה בהליך גירושין בין בני הזוג ובכך תנסה להעליל על הבעל עלילות שווא. לשם כך נחקק סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, הקובע מפורשות, כי במידה ובית המשפט קובע כי בקשה למתן צו הגנה הינה קנטרנית רשאי הוא להטיל על מי שביקש את צו ההגנה הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, ובנוסף לכך פיצוי כספי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.

החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001

מטרת החוק הינה למנוע הטרדתו של אדם בכל דרך שהיא, כך למשל על ידי איומים, בילוש, מארב, יצירת קשר בעל פה או בכתב, פגיעה ברכוש, פגיעה בשם הטוב, פגיעה בחופש התנועה וכדומה.

במידה והנפגע, בן משפחה, רשאי הוא להגיש בקשה לפי חוק זה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין רבני. גם כאן, כמו בחוק למניעת אלימות במשפחה, רשאי בית המשפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, כאשר הוא סבור שהדבר דרוש להגנה מיידית על שלומו של הנפגע. יחד עם זאת, היה וניתן צו כאמור במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים תוך שבעה ימים, אזי יוכל בית המשפט לבטל, להאריך או לשנות את הצו.

סעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת מגדיר הטרדה מאיימת כדלקמן:

הטרדה מאיימת היא הטרדה של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו”.

בסעיף קטן (ב) מובאות דוגמאות להתנהגויות שיחשבו להטרדה מאיימת, והן:

“הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1)    בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או במעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2)    בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3)    ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4)    בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב או בחופש התנועה שלו.”

החוק למניעת הטרדה מאיימת, אינו מגדיר התנהגות מסוימת כהטרדה מאיימת, אלא מונה מספר דוגמאות שעונות על ההגדרה, זאת על מנת שתחולתו תהא רחבה והוא יוחל על קשת רחבה של סיטואציות.

סעיף 6 לחוק הטרדה מאיימת קובע, כי תוקפו של הצו, עומד על תקופה ראשונית שלא תעלה על שישה חודשים, בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה. ובנסיבות מיוחדות, ומנימוקים שיפורטו, ניתן להאריך את צווי המניעה לתקופה כוללת של תעלה על שנתיים.

החוק אינו מגביל את תחולתו למסגרת מסוימת של אנשים והוא חל על כל מי שחש מוטרד ומאוים. החוק למניעת הטרדה מאיימת, מופעל, לא אחת, גם בעקבות סכסוכי שכנים. חוק העונשים אינו נותן להם תרופה מתאימה, בסכסוכים בהם אין אלימות של ממש, אבל יש הטרדה ופרובוקציה.

היחס בין החוק למניעת אלימות במשפחה לבין החוק למניעת הטרדה מאיימת

 

כעשר שנים לאחר חקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה (הגדרת בן משפחה קיבלה פירוש נרחב בחוק), נחקק החוק למניעת הטרדה מאיימת. בסעיף 1 לחוק למניעת הטרדה מאיימת הוגדרה מטרת החוק, כדלקמן:

“להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו”. את הגישה הרווחת בקרב בתי המשפט לעניין החוק, ניתן להבין מדבריו של כבוד השופט יעקב שיינמן: “מקורו של החוק בניסיון להגן על נשים מפני גברים המטרידים אותן, באופן אובססיבי, אך אין כל ספק, כי החוק אינו מוגבל או מצומצם דווקא לנשים, אלא בא להגן ולמנוע הטרדתו של כל אדם”.

בדברי ההסבר לסעיף 14 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, צוין, כי: “הבהרה זו נדרשת כדי להבטיח כי ההגנה הניתנת לאדם מפני הטרדה מאיימת לא תפחת בשל כך שהמטריד הוא בן משפחתו”.

מכך ניתן להסיק, כי בחוקקו את החוק למניעת הטרדה מאיימת, ביקש המחוקק להרחיב את תחולת החוק גם לציבור הרחב, ולא להישאר בגבולות המעגל המשפחתי (רחב ככל שהוגדר).

Share

Comments