best websites of the world
css Design Awards

עורך דין גירושין קרני שלו | משרד עו"ד לגירושין וייצוג בדיני משפחה

עו״ד קרני שלו הינו מומחה לדיני משפחה ונכלל בין עורכי הדין המובילים בתחום. עוסק בגירושין ומומחה למשא ומתן וגישור, באמצעות שילוב ייחודי של הבנה, ידע משפטי רב וטקטיקה משפטית.

גניבת זרע

About Project

karni-shalev-3

רקע

המונח “גניבת זרע” מתאר מצב של התעברות אישה בעקבות קיום יחסי מין, בהם הגבר סבר שהם מוגנים מפני היריון בזמן שהאישה התכוונה להורות מיחסי מין אלה. בכך, לכאורה, השיגה את זרע הגבר במרמה.

השופט פיליפ מרכוס באחד מספקי הדין בעניין “גניבת זרע”: “טענה כזו, אשר נטענת לפעמים על ידי גברים במסגרת תביעת אבהות ותביעות מזונות, ראויה, לדעתי, להימחק מהלקסיקון. העובדה הביולוגית היא שקיום יחסים עד כדי כניסה להריון, מחייבת מעשה רצוני של הגבר (מה שאין כן, של האישה). ויהיו הפיתויים אשר שיהיו, הגבר מסוגל לשים קץ למזימה על ידי פרישה, בכל עת”. (תמ”ש 2470/05 הקטין נגד אלמוני).

כמו כן, יפים דבריו של נשיא ביהמ”ש העליון דאז, מאיר שמגר: “גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי רצונו בהולדת ילד אינם רלוונטיים, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי המין”. (ע”א 5942/92 פלוני נ’ אלמוני ופלונית, ניתן ב 10/8/94). אגב, זוהי ההלכה שנקבעה בביהמ”ש העליון לפני שנים רבות אולם לא שונתה עד כה.

הטענה של “גניבת זרע” עולה בהתדיינויות משפטיות העוסקות בתביעת מזונות, אותה מגיש הקטין שנולד כתוצאה ממעשה זה כנגד אביו, לרוב באמצעות אימו.

האם ניתן לגנוב זרע מגבר

הדין הפלילי איננו מכיר בסוג גניבה זה. יתרה מכך, לא קיימת מגבלה או עבירה אזרחית שכזאת ואין בחוק הישראלי הגדרה משפטית למונח “גניבת זרע”.

“גניבת זרע” הוא מונח המתאר מצב חברתי, תחושה סובייקטיבית של גבר שאישה הרתה מזרעו בניגוד להסכמתו, בניגוד לרצונו ולעיתים אף בניגוד לידיעתו.

על פי התפיסה המשפטית, גבר המקיים יחסי מין עם אישה חייב להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל תוצאה הנובעת מקיום יחסי המין. התעברות אישה היא תוצאה טבעית מקיום יחסי מין וגבר צריך לקחת בחשבון אפשרות סבירה שדבר כזה יקרה.

האם חלה חובה כלשהי על אב כלפי הילד שנולד בעקבות גניבת הזרע

אין חשיבות ולו גם מזערית לנסיבות בהן נוצר הילד ולכן האב יחויב במזונותיו. סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. כאשר מדובר ביהודים, הרי שעל פי הדין העברי, החובה לספק את צרכיהם ההכרחיים של הילדים מוטלת במלואה על האב.

בתביעה לאבהות או בתביעה למזונות הילד, לא יישמעו טענות מצד האב כי האישה סידרה אותו וטמנה לו פח במתכוון. טענות האב כי הוסכם בינו לבין האם שזו לא תיכנס להריון ואף התחייבה כי היא משתמשת באמצעי מניעה בטוחים, לא יהיו הגנה ראויה מפני תביעה לאהבות או למזונות הנולד כאמור.

טענות הגבר כי אינו חפץ בהולדת הילד אינן רלוונטיות כלל ואף אין ביכולתו לכפות על האישה להפסיק את ההיריון ולבצע הפלה.

בעניין כפיית הפלה, קבע השופטת אלה מירז, בפס”ד של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, כי יש התנגשות בין זכות ההולדה השלילית של המבקש עם זכות ההולדה החיובית של האישה, וכי במקרה של חילוקי דעות בין האב לאם, הרי שזכות ההולדה השלילית של הגבר אינה זוכה להגנה, ולא ניתן לממשה באמצעות צווי בית המשפט. זאת, בין השאר בשל היתרון של זכויות האישה, הנובע בעיקר מהיות העובר חלק מגופה, וההשלכות על בריאותה ושלמות גופה.

לעניין טענת האב לפיה לא ידע כי המשיבה אינה נוטלת גלולות למניעת הריון, ציינה השופטת את עמדת ד”ר כרמל שלו, לפיה אחריותו של הגבר לנקוט אמצעים למניעת ההיריון, אינה פחותה מזו של האישה.

בפסק דין אחר, בו דרש האב לפטור אותו מתשלום מזונות בטענת “גניבת זרע”, פסק בית המשפט לענייני משפחה בת”א, כי חייב האב לשלם מזונות לבנותיו הקטינות שנולדו בשל קיום יחסי מין מחוץ לנישואין, למרות שטעו כי הוא אב בעל כורחו והאם גנבה את זרעו.

השופט פאול שטרק קבע, כי אין לפטור את האב ממזונות הקטינות, נוכח טענותיו כי הינו אב בעל כורחו, שכן אין הקטינות כבולות להתנהגות ההורים, כולל ההחלטה להביא ילדים לעולם. בד בבד קבע השופט כי אין בקביעה זו למנוע מהאב הגשת תביעה אזרחית כנגד האם.

בנושא גובה המזונות נקבע, כי משלא דאג האב בעצמו לאמצעי מניעה, לא ניתן להתייחס לקליטת זרעו כעילה להפחתת מזונות.

מה יכול לטעון גבר במצב של גניבת זרע

טענות שנזכרו לעיל יכולים לעלות בשני מישורים – המישור הנזיקי והמישור החוזי. מכוח עקרונות פקודת הנזיקין השוללים מצג שווא או מצג כוזב וכן מכוח עקרונות תום הלב והדרך המקובלת על פי חוק החוזים.

אישה צריכה ליתן גילוי מלא ולפעול בהעדר זדון. אישה שביודעין נכנסה להיריון תוך שהציגה מצג שווא בפני הגבר עימו קיימה יחסי מין כי הינה מוגנת מפני היריון, הרי שמקימה כנגדה תביעת נזיקין או תביעה חוזית.

יכול האב לטעון כי האישה נהגה בחוסר תום לב וניסתה להונות אותו על מנת שיקיים איתה יחסי מין תוך ידיעה על התוצאה האפשרית. יכול הגבר לטעון עילה חוזית – “הפרת חוזה” עת הוסכם בין בני הזוג שלא להביא ילדים, והאישה הפרה הסכם זה. אולם, נפסק כי מעמד “חדר המיטות” מותיר ספק לגבי החלת דיני החוזים על הסכם מהסוג הנטען.

עם זאת קיים קושי לגבר, אשר עליו רובץ הנטל הראייתי, להוכיח את טענות התרמית ומצג השווא מצד האישה. מטבע הדברים שיחות אלה נעשות בין הגבר לאישה בחדרי חדרים וכאשר הגבר יטען לדבר מסוים, יתקל הוא בקושי לגבות דבריו בעדים ו/או ראיות. עד כה לא התקבלה בישראל תביעה שכזו.

בפסיקה נקבע כי חובה על מי שמקיים יחסי מין לצפות כי כתוצאה מהם יתפתח היריון, האחריות הינה גם על הגבר לוודא שימוש באמצעי מניעה. בהקשר זה נטען כי אי שימוש מצד הגבר באמצעי מניעה הינו “אשם תורם” מצידו, רשלנות שלו, בבחינת “ייזהר השוכב”. טענה אשר עשויה לצמצם או למחוק את התביעה כולה.

גם אם תוכח טענתו של האב כי האישה התחייבה בפניו שאין לה סיכוי להרות ויוכיח כי פעולותיה של האם נעשו בחוסר תום לב, אין לכך השפעה בחבות של האב כלפי הנולד.

במישור היחסים שבין האב לילד – חבותו של האב כלפי בנו הן במזונות והן בנוגע להכרה באבהותו. חבות זו קיימת ללא קשר להתנהגות האישה כי פעלה בחוסר תום לב, השתמשה במצג שווא והרתה בזדון מתוך כוונה לגנוב זרע.

Share