best websites of the world
css Design Awards

עורך דין גירושין קרני שלו | משרד עו"ד לגירושין וייצוג בדיני משפחה

עו״ד קרני שלו הינו מומחה לדיני משפחה ונכלל בין עורכי הדין המובילים בתחום. עוסק בגירושין ומומחה למשא ומתן וגישור, באמצעות שילוב ייחודי של הבנה, ידע משפטי רב וטקטיקה משפטית.

אפוטרופוסות ומשמורת

About Project

משמורת ילדים

אפוטרופסות

על פי החוק לשני ההורים משמורת משפטית משותפת (אפוטרופסות) על הילד.

הכוונה, הסמכות שיש לשני ההורים להחליט בעניינים מהותיים הנוגעים לילדיהם, לרבות קביעת מקום מגורים, חינוך וקביעת מוסד חינוכי, בריאות ודת.

על פי החוק, החלטות עקרוניות ומהותיות הנוגעות לילדים צריכות להיעשות בידיעת ובהסכמת שני ההורים. הגדרת הורה כמשמורן יחיד אינה מקנה לו זכות לקבל החלטות אלו על דעת עצמו.

הקו המפריד בין החלטה מהותית להחלטה שבשגרה אינו תמיד ברור וחד, אך בתי המשפט קבעו בעבר שבכל החלטה עקרונית, כגון קביעת מקום מגורים, חינוך, בריאות ודת, על ההורים להחליט תוך שיתוף פעולה והסכמה – ובאין הסכמה יכריע בית המשפט.

“גם משעה שחייהם של ההורים עולים על שרטון ואחד מן ההורים מקבל משמורת פיזית על הילד, עדיין נתונים שאר ענייני האפוטרופסות להורים במשותף. בהחלטות עקרוניות, הנוגעות לזכותו וחובתו הכללית של ההורה כלפי הילד, על ההורים לפעול בהסכמה ואם לא עלה בידם הדבר עוברת ההכרעה לבית המשפט.”

ע”מ 5710/05 פלוני נ’ פלונית ואח’, סעיף 12 (פס”ד של בית המשפט העליון).

“קשה לגדור את קו הגבול בין אותם נושאים שהם טפלים ונגררים אחר המשמורת, לבין הנושאים שההכרעה בהם נותרת בידי שני ההורים, אך נראה כי ניתן להכליל ולומר שמדובר בהחלטות עקרוניות הנוגעות לזכותו-חובתו הכללית של ההורה כלפי הילד: דאגה לחינוכו הכללי והדתי של הקטין, פיקוח על רכושו, דאגה לבריאותו של הקטין. בכל הנושאים הללו על ההורים להחליט תוך שיתוף פעולה והסכמה, ולעתים כרוכה הפעולה באישור בית המשפט (ראה סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות).”

ע”א 2266/93 פלוני, קטין ואח’ נ’ פלוני מט(1) 221, 237.

המציאות מראה כי בחיי היום-יום, ההורים אינם מכירים ואינם מיישמים את החוק. לרוב, אין הם מבחינים בין משמורת משותפת (חזקה משותפת) לבין משמורת משפטית משותפת (אפוטרופסות).

טובת הקטין, כפי שמוגדר כיום בחוק, היא ששני ההורים יהיו מעורבים בחייו ושכל החלטה מהותית תתקבל במשותף. ההורים יכולים כמובן להחליט ביניהם שבנושא מסוים הורה אחד אחראי באופן בלעדי, אך כל עוד אין ביניהם סיכום על כך, ברירת המחדל היא החלטה משותפת.

הכרת החוק וקיומו, קבלת החלטות מהותיות על ידי שני ההורים יחדיו, שמירת הקשר של שני ההורים עם ילדם – אלו אבני היסוד לשמירה על טובת הילד.

 

משמורת משותפת / משמורן יחיד

המשמורת היחידנית:

בהשפעת סעיף 25 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – חוק “חזקת הגיל הרך” נקבעה לרוב חזקה (משמורת) יחידנית אצל האמא – הילד נמצא בהחזקת האם ורואה את האב במסגרת חלוקת זמני השהות. חלוקת זמני השהות להורה הלא משמורן (לרוב האב) נקבעת בהסכמה בין ההורים, או בהחלטת בית המשפט.

חוק “חזקת הגיל הרך” נחקק בשנת 1962, ולפיו, במידה וההורים לא הגיעו להסכמה אחרת, ניתנת החזקה על ילדים עד גיל 6 לאם. אולם לחוק השלכה רחבה בהרבה, גם אם לא לכך התכוון המחוקק, שהרי ילד שנמצא בחזקת אימו עד גיל 6 יישאר בחזקתה גם בשנים שאחרי, משום שהמערכת אינה נוטה לאשר שינוי אם אין עילה משמעותית לכך. בנוסף, אם ניתנת לאם משמורת על ילד אחד, היא ניתנת לה על כל הילדים, גם אם הם מעל לגיל 6.

המשמורת המשותפת:

משמורת משותפת הינו הסדר בו שני ההורים מקבלים הגדרה הורית שווה. במרבית המקרים, הסדר כזה נקבע בהסכמת שני ההורים, המבינים את חשיבותו לטובת ילדיהם.

הסדר של משמורת משותפת, גם באותם מקרים בהם האם מתנגדת לו, נעשה יותר ויותר נפוץ גם בבית המשפט.

עוד ועוד פסיקות על משמורת משותפת נפסקות מאז, והן מעידות כי השופטים בישראל מגלים את חשיבות ההגדרה ההורית השווה לטובת הילד וחלוקת האחריות ההורית ומאמצים אותה. זהו תהליך חברתי, המשולב יחד עם תהליך חקיקתי שייקח כמה שנים, תהליך שיואץ בעקבות מסקנות הדו”ח הסופי של ועדת שניט שפורסם בתחילת שנת 2012 ופרסום תזכיר החוק “הורים וילדיהם” בספטמבר 2012.

לקביעת משמורת משותפת בהסכם הגירושין משמעות ניכרת

• עיגון האפוטרופסות בחיי היומיום. הענקת סטטוס זהה, מוכר וידוע לשני ההורים, הן תפישתית והן מעשית, ומתוך כך מתן אפשרות לשני ההורים לשמור על קשר הדוק עם ילדיהם אף לאחר הגירושין. זאת להבדיל ממצבים בהם הילדים נמצאים במשמורת אחד ההורים ועם ההורה השני נפגשים על פי חלוקת זמני שהות, וכתוצאה מכך הילד תופס את ההורה האחר כהורה אורח או אחד המבקר אצלו.

• העלאת הסיכוי לשיתוף פעולה בין ההורים בנושאים הקשורים בגידול הילד: כאשר שני ההורים שבעי רצון מהסדר תוכנית ההורות שלהם, הסיכוי שהם ישתפו פעולה ביניהם במגוון נושאים הקשורים לילד, גבוה יותר. כפועל יוצא עולה יכולתם של ההורים להמשיך בשגרת חייהם ולפתור את הסכסוכים במהירות וביעילות.

• תפיסת הילדים את הוריהם כשווים בגידולם, ללא קשר לפרידתם זה מזו. טובת הילדים היא שהם יראו וידעו ששני הוריהם נותרו במעמד הורי שווה, למרות הפרידה והעובדה שהם חיים כיום בשני בתים שונים. שני ההורים ממשיכים להוות דמויות משמעותיות בחיי ילדיהם.

• מניעת מאבקים משפטיים מיותרים ושימוש בילדים כחלק מהמאבק. ילדים יוצאים נשכרים כאשר מערכת היחסים בין ההורים בנויה על שיתוף פעולה וכאשר אין מאבקים משפטיים מיותרים.

• תחושת האחריות והמעורבות של האב, שרואה עצמו במעמד שווה לזה של האם ביחס לילדים.

• משמורת משותפת היא הכרזה בפני הילדים, המשפחה והחברה כולה, שהורותו של האב חשובה לא פחות מזו של האם. הדימוי העצמי של האב עולה והקשר שלו עם ילדיו מתחזק.

מאחר וטובת הקטין היא ששני הוריו יהיו מעורבים בחייו, ומאחר וכדי להיות מעורבים בחיי הילד על שני ההורים להיות מעורבים בהחלטות הנוגעות לו, ולאפשר לו סדר יום רגיל אצל כל אחד מהם, הרי שכל זמן שאנו חייבים בהגדרה יש יתרון בולט להגדרה של ‘משמורת משותפת’. נקודת השיתוף היחידה שנותרת בין הורים הנפרדים היא ילדיהם, ובכל נושא מהותי לגידולו של הילד עליהם לפעול יחדיו למען ילדם.

 

Share