best websites of the world
css Design Awards

עורך דין גירושין קרני שלו | משרד עו"ד לגירושין וייצוג בדיני משפחה

עו״ד קרני שלו הינו מומחה לדיני משפחה ונכלל בין עורכי הדין המובילים בתחום. עוסק בגירושין ומומחה למשא ומתן וגישור, באמצעות שילוב ייחודי של הבנה, ידע משפטי רב וטקטיקה משפטית.

מזונות ילדים

About Project

karni-shalev-14

סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי”ט-1959 מסדיר את חיוב ההורים במזונות ילדיהם הקטינים.

ע”א 222/83 פלונית נ’ אלמוני: “לפי הדין האישי מתמקד החיוב רק בחובתו של האב, שהרי חובת האם קמה לפי הדין האישי מדין צדקה בלבד”.

מקור החיוב של אב במזונות ילדיו הינו ההלכה היהודית. מכוח דין תורה על אב יהודי מוטלת חובה אבסולוטית ובלעדית לזון את ילדיו הקטינים היהודיים, וזאת כדי צורכיהם ההכרחיים עד הגיעם לגיל 6. ברבות השנים, הרבנות הראשית הרחיבה תקופת החיוב מכוח תקנת חכמים והעמידה את תקופת החיוב האבסולוטית על האב עד הגיעו הקטינים לגיל 15. החיוב מעבר לגיל 15 הינו מדין צדקה ומכל מקום חיוב האב עפ”י ההלכה מסתיים בהגיע הקטינים לגיל 18 שנים.

מעבר לגיל 18, החבות לשאת במזונות הילדים הבגירים חלה על שני ההורים וזאת לתקופת בגרותם בתקופת הצבא. מקור החיוב לתקופה זו הינו בחוק האזרחי, היינו בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), והחבות כאמור מוטלת על שני ההורים בהתאם למבחנים הקבועים בחוק.

להבדיל מהתקופה בה הילדים היו קטינים, בהם צורכי הקטינים קדמו לצורכי ההורים ובכל מקרה האב יחויב במזונות ילדיו, הרי שבכל הנוגע לילדים בגירים, צורכי ההורים קודמים לצורכי הילדים, ואם ההורה אינו מסוגל לספק לעצמו, אפשר ולא יחויב במזונות ילדיו הבגירים.

הקטינים רשאים לתבוע באופן עצמאי תביעת מזונות מאביהם, בין באמצעות אימם כאפוטרופסוטתם הטבעית ואף באמצעות “ידיד קרוב” שיכול להיות בן משפחה, שכן וכדומה.

על אף אישור בית משפט על הסכם גירושין שכולל את הסדרי המזונות, ישנה זכות עצמאית לקטין לעתור בתביעת מזונותיו.

אולם, יכול ויחסם לקטין הזכות להגיש תביעה עצמאית למזונותיו כאמור, כאשר קדם להסכם הגירושין דיון בו נדרש בית המשפט לנושא המזונות, בדק את צורכי הקטין ואף פסק מזונות זמניים. במקרה כזה לא תשמע הטענה כי ההסכם אינו כובל את הקטינים וכי הוא נעשה במנותק מצורכיהם.

במקרה ונושא מזונות הקטינים הוסדר במסגרת הסכם גירושין לאחר שבית המשפט נדרש לעניין מזונות הקטינים וקבע את צורכיהם, תהא משוכה משפטית בפני הקטינים החפצים להגיש לאחר ההסכם, תביעה למזונותיהם לבית המשפט. במצב דברים זה, על מנת שבית המשפט יפתח שעריו ויידרש לעניין המזונות, יהיה על הקטינים להוכיח שינוי נסיבות מהותי בצורכיהם, במצב האב או במצב האם – שינוי נסיבות מהותי שארע לאחר ההסכם שבעטיו נדרש להעלות את גובה המזונות שנקבעו בהסכם.

אב מובטל אינו יכול לטעון לפטור מתשלום מזונות ילדיו בשל העובדה שאינו עובד. בית המשפט העליון קבע כי חובתו של האב לזון את ילדיו וזוהי חובה קודמת לצרכיו שלו עצמו.

בהעדר כל נסיבה אובייקטיבית בגינה נמנעת מהאב היכולת להשתכר, כמו למשל מגבלה רפואית קבועה, אין האב יכול להימנע מהחובה לזון את ילדיו.

כאמור, האב מחויב באופן אבסולוטי לשאת בצורכיהם הבסיסיים של ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 15. צרכיהם הבסיסיים מהווים מזון, ביגוד, הנעלה, בריאות, חינוך, מדור ואחזקת מדור. הפסיקה מעמידה את הצרכים הבסיסיים לקטין, לא כולל מדור, על סך של 1,250 ₪ בקרוב. ישנה חובה על האב להבטיח כי תהא לקטין קורת גג, כלומר מדור, נטל אשר ישא האב באמצעות תשלום כספי.

כמובן שלא כל מדור שתדרוש האישה, תזכה היא לקבלה אלא על דרישת המדור להיות מידתית ומתאימה למגורים האחרונים בו גרו המשפחה טרם הסכסוך. כלומר, הסטנדרט נקבע לפי מגוריהם המשותפים האחרונים של הזוג, ואולם יש לקחת בחשבון כי בעת הפירוד מספר הנפשות קטן ויש לעשות התאמה לצרכים החדשים.

נכון כי הגישה המסורתית והשמרנית מטילה את החבות של האב לשאת באופן אבסולוטי בצורכיהם הבסיסיים של ילדיו הקטינים, וכי מעבר לגיל זה החיוב יהיה מוטל על שני ההורים ככל שמדובר בצרכים מעבר לצרכיהם ההכרחיים.

אולם, פסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות, ניתנת ברוח עקרונות השוויון, אשר קובעת כי בחישוב גובה המזונות יש להביא בחשבון את יכולות ההשתכרות של האם.

הפסיקה בעניין זה אינה אחידה ושופטים נוטים לפרש את נטל האם במזונות בצורה שונה.

Share